בשבוע הקרוב יעלה ביס דוקו “ימי הפיק", הסרט הדוקומנטרי שביימתי על צביקה פיק ז"ל. אני לא מתכוון לנצל את הבמה הזאת לקידום עצמי, אלא לנהל דיון עקרוני שעולה מתוך הסרט ומתוך התגובות שכבר נשמעו אחרי שהוקרן בפסטיבל דוקאביב, לפני מספר חודשים.
כל רגע שבו איתמר בן גביר הוא שר בממשלת ישראל ממיט בושה על כולנו. וכל רגע שבו הצעירים פורעי החוק ביהודה ושומרון זוכים לכינוי המכובס “נערי הגבעות", שנשמע כמעט מהמשפחה של “ילדי הפרחים", הוא חרפה לישראל. איך אפשר בכלל לאכוף עליהם את החוק, בשעה שהשר הממונה על האכיפה כל כך מקורב אליהם?
מאידך, הדרך להרחיק את בן גביר ודומיו מהממשלה היא רק ממשלת אחדות/חירום או כל כינוי אחר לגילוי של אחריות מצד הפוליטיקאים. מכל הצדדים. נכון, בנימין נתניהו הוא פרטנר בעייתי, בלשון המעטה, וכיבוד הסכמים אינו החלק החזק שלו. ועדיין, המדינה מדממת. ואנשים כמו בני גנץ או יאיר לפיד לא יכולים פשוט לשבת ולהמתין שהממשלה תקרוס מעצמה.
"Kohrra" (נטפליקס) היא סדרת מתח הודית, שעלילתה מתרחשת במדינת פנג'אב שבצפון הודו. ברקע, שני שוטרים החוקרים תעלומת רצח, המסתבכת ומסתעפת על פי מסורת הז'אנר. אבל הערך המוסף האמיתי פה הוא היומיום של פנג'אב, הסיקית ברובה, שאפשר ממש להריח אותו מכל פריים. העוני, הפשטות, תאוות החיים. מרתק ממש.
התרעות פיקוד העורף