הפחד של אזרחים רבים הוא לא מאיראן - אלא מהמשך מעללי שרים קשקשנים

ככל שמתגברים הפיגועים וככל שמתגברת הפשיעה במגזר הערבי, מתעצם גם הפער בין בלבולי השכל מלא־מלא לבין המציאות. בין השרים המשיחיים סטרוק, בן גביר, סמוטריץ׳ ואליהו, לבין השרים הצעקנים רגב, דיסטל־אטבריאן, קרעי ואמסלם, אין הבדלים רבים.

פתרונות אמיתיים אין להם, ובאופן כללי נראה שמרבית חברי הממשלה אינם בנויים לקחת אחריות על מצב המדינה מתוקף מעמדם. לכן הם רק מרססים האשמות פרועות לכל עבר, מביעים צער מזויף על המצב, או יוצאים להפגין נגד עצמם.

התחביב הממשלתי המקומם ביותר הוא ההשתלחות המתמדת בכוחות הביטחון. זוהי הדרך היחידה של שרים חסרי יכולת להתמודד עם התהום שנפערה בין הבטחותיהם הגרנדיוזיות, ובין מה שמתרחש בישראל בפועל. המצב הביטחוני התדרדר, הקידום העיקש של המהפכה המשפטית החליש את הצבא, והשרים המכובדים עסוקים בהתעמרות בגופים ששומרים על ביטחון המדינה.

השבוע התברר שחמאס ניצל את המצוקה ברשות הפלסטינית וגייס עשרות אנשי מנגנוני ביטחון לשורותיו; שכתב"מים חודרים מעזה; ושחלק מפיגועי הירי מתבצעים על ידי הזרוע הצבאית של פת״ח. בהצהרה מזירת הפיגוע בהר חברון נמסר שמדובר במתקפת טרור שממומנת על ידי איראן, אבל סליחה, מה חדש? איראן מממנת טרור פלסטיני ואחר כבר שנים ארוכות, והיא משגשגת כרגע כתוצאה מהחולשה הפנימית של ישראל. לפני שנה הפגנות החיג׳אב ההמוניות התרחשו באיראן, ועכשיו ההפגנות ההמוניות מתרחשות אצלנו.

למרבית הישראלים ברור שהממשלה חייבת לקחת אחריות על הקרע הפנימי ולהתיישר, במיוחד נוכח האיומים הגוברים מסביב. ההתמודדות הישראלית עם אתגרים פנימיים וחיצוניים נגזרת מהלכידות, וכשהיא איננה, מתבזבזת המון אנרגיה על התנצחויות חסרות תוחלת ועל שנאה פנימית שרק מחריפה את המצב. אז איך תפתור הממשלה את המלכוד?

שמונה חודשים הם די והותר זמן כדי להבין שהממשלה עקומה מיסודה. קשה להאמין שהיא תוכל להתנהל באופן שונה, פשוט כי זהו אופייה. היא מונהגת בידי יותר מדי משיחיים וקיצונים, כשברקע מושכים בשערותיה עסקנים, שתרומתם היחידה לביטחון המדינה היא דרישה לחוק השתמטות לחרדים.

כשמשהו הוא עקום מיסודו, אם יישרו אותו בכוח, הוא יישבר. זה בדיוק הפחד של חברי הממשלה, ולכן ספק אם יש סיכוי גדול לגישור בינה ובין המציאות. אין שום דבר פנימי שמאזן אותה, ולכן היא לא מתפקדת ולא משיגה ביטחון או משילות.

לכן הפחד של אזרחים רבים הוא לא מאיראן, אלא מהמשך מעללי שרים קשקשנים שאין להם מושג איך לנהל מדינה, או על מה מושתתות מערכותיה. מבחינתם כל בעיה נפתרת באמירה פרובוקטיבית, וכולם בני החלפה חוץ מהם.