סיוע של מדינת ישראל, משלחת קציני צה״ל על אדמת מדינה שבחלקים ממנה נותרה עוינת לישראל, באמצעות משלחות החילוץ או בהקמת בית חולים שנחשב לאחד מהמתקדמים בעולם מספק לשתי המדינות, זו הזדמנות חריגה לנסות ולהשפיע על דעת הקהל המקומית העוינת בהצגת צד אחר ושונה לחלוטין של ישראל, שהציבור המקומי בדרך כלל לא רואה בשל שנאה ארוכת שנים והשלכות המאבק הישראלי-פלסטיני.
חשוב להדגיש את המובן מאליו - אנשים העוסקים במלאכת ההצלה, החילוץ והרפואה, מהבכירים ועד הזוטרים, מסתכלים בראש ובראשונה על השליחות כצו מוסרי, שבו כמעט בכל אסון גדול בעולם מדינת ישראל נרתמת לסייע, אבל לצד המחווה ההומניטרית רואה בכך מדינת ישראל כהזדמנות מדינית ודיפלומטית.
מרוקו, עוד לפני הסכמי הנורמליזציה האחרונים עם ישראל, ניהלה מאחורי הקלעים מערכת יחסים מרוכבת עם גורמים רשמיים בישראל, לאחר החתימה על הסכמי אברהם. החתימה, לפני כמעט שנתיים, על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה ביטחוני עליו חתמו בטקס חגיגי שר הביטחון דאז, בני גנץ ומקבילו שר ההגנה המרוקני עבד אל לטיף לודיי, סיפקו לשני הצדדים את הגושפנקה להתקדם עוד כמה שלבים דרמטיים ביחסים.
בישראל רואים בהידוק הקשרים ערך אסטרטגי, בעיקר בשל המערכה על השפעה מול איראן ולא רק הזדמנות כלכלית לתעשיות הביטחוניות בישראל, נוכח הצרכים של הצבא המרוקני, בעיקר מול חזית הפרולסריו בסהרה המערבית ואיומים ביטחוניים מצד אלג׳יריה. המרוקנים מאשימים את איראן וחיזבאללה בסיוע לגורמי טרור מולה, כך שלמעשה החיבור לישראל נראה היום עוד יותר טבעי עבור צמרת השלטון המרוקנית.
אם במהלך החתימה על ההסכם לפני שנתיים מזכירו הצבאי של שר הביטחון, תת אלוף יקי דולף, היה הקצין הראשון על מדים במרוקו, מאז נערכו ביקורי בכירים רבים נוספים, באחד מהם שהובל על ידי האלוף טל קלמן, שמרכז את המערכה מול איראן במטה הכללי, אף סוכם על קיום תרגילים משותפים לצבאות במרחב אפריקה, מרוקו והמזרח התיכון.
ביוני האחרון, משלחת קטנה של 12 לוחמים ומפקדים מסיירת גולני לקחו באופן גלוי על מדים חלק בתרגיל על אדמת מרוקו, בו לקחו חלק 18 מדינות בהובלת ארה״ב ובהשתתפות מדינות נוספות מאפריקה. מרוקו, כך נראה גם אל מול מדינות הסכמי אברהם האחרות, ובהן מדינות המפרץ, מתקדמת אף יותר בגילויי היחסים הרשמיים עם מדינת ישראל ושיתופי הפעולה הביטחוניים מול ישראל.
למרות הסממנים החיוביים, גם במרוקו ישנה אופוזיציה פנימית שמבקרת בחריפות את השלטון על היחסים עם ישראל. באופן סימלי, רק אתמול הפגינו עשרות אזרחי מרוקו מול בניין הפרלמנט המרוקני בעיר הבירה רבאט ושרפו את דגל ישראל. כמו במדינות מוסלמיות אחרות, הרכב ממשלת הימין הנוכחית בישראל וההסלמה בעימות בשטחים בשנה האחרונה מאתגרים את מערכות היחסים החדשות-ישנות שהתהדקו בשנים האחרונות עם מדינות ערביות נוספות, אך מערכת היחסים עם גורמי הממשל המרוקני נחשבים כיציבים וטובים גם היום, כאשר משלחת סיוע רישמית מצד ישראל עשויה לספק לשני הצדים גם ברמה האסטרטגית הזדמנות ואינטרסים משותפים.
ישראל, מבחינתה, נערכת לאפשרות הרחבה והנדיבה ביותר שעומדת לרשותה במתן סיוע במצבים מסוג זה של רעידת אדמה. יכולות החילוץ וההצלה מאתרי הרס של פיקוד העורף נחשבים מהטובים בעולם, כך גם בכל הקשור בהקמת בית חולים שדה, כאשר לצוותים הישראלים ישנם יכולות מתקדמות ביותר לקיום ניתוחים ומתן טיפולי חירום ברמה שעומדת בסטנדרט של בתי חולים קבועים מובילים בעולם.
לעומת משלחת חילוץ שאפקטיבית להצלת חיים למספר ימים בודדים בלבד, משלחת רפואית והקמת בית חולים היא לטווח ארוך יותר, וכן גם העלויות הגבוהות למשלחת כזו במידה והמרוקנים אכן יבקשו מישראל את החבילה המלאה שמסוגלים להעניק כסיוע לאסון בסדר גודל כזה מן הארץ. למדינת ישראל הקטנה, בכל הקשור לחילוץ הצלה ומתן סיוע רפואי בחירום, יכולות של מעצמה, אך מעבר ליכולות שקיימות גם במדינות חזקות נוספות בעולם. ממשלות ישראל, מאז ומעולם, מוכנות גם לפתוח את הארנק ולשלם תג מחיר גובהה בסיוע למדינות בעולם בזמן אסון, כגילוי עוצמה של מדינת ישראל והזדמנות להראות לעולם צד יפה של המדינה שסובלת פעמים רבות מיחסי ציבור גרועים ותדמית שלילית.
המשלחת הישראלית שאמורה לצאת למרוקו, צפויה להיות משמעותית ביכולות הסיוע שלה. כמו כן, היא צפויה לעורר עניין רב בתקשורת המקומית הערבית והבינלאומית, דרכה אולי גם תבקש ישראל להעביר מסרים לסעודים על חשיבות הסכמי הנורמליזציה העתידיים במידה ויחתמו.
התרעות פיקוד העורף