שר הכלכלה לא הסתפק בכך, ופתח במלחמת מדבקות כנגד חברות מזון שהעזו להעלות מחירים. לאחרונה מתפרסמת רשימה שחורה של חברות שהעלו מחירים, כמו ויסוצקי או שטראוס, ורשימה ירוקה של חברות ידידותיות לכיסו של הצרכן. בפועל, זהו תעלול גרפי שיכול היה להפוך למשחק ילדים אך לא יותר מכך. מי יכול למשל לומר "בשלוף" אם אסם או ויליגר נמצאות ברשימה השחורה או הירוקה?
שיימינג בוטה במיוחד שוגר שלשום כנגד חברת שטראוס, שברוב חוצפתה הציגה דוחות מצוינים וחילקה דיווידנד. זה המקום להזכיר שמנכ"ל שטראוס שי באב"ד סוחב מערכת יחסים טעונה עם ניר ברקת מהתקופה ששימש כמנכ"ל האוצר בתקופת משה כחלון. לבאב"ד אין כוונה להתנצל על הדוחות המצוינים, וזה הרתיח את שר הכלכלה עוד לפני שידע שמשפחת שטראוס ניצלה את הדוחות המצוינים למימוש למכירת מניות ב־300 מיליון שקל.
"שטראוס, הנמצאת ברשימת השחורה לאחר שהעלתה מחירים בתקופת מלחמה, איבדה את הבושה ושוברת שיאים של ניתוק", קבע ברקת והוסיף: "לאחר שהתלוננו על פגיעה ברווחים, מצאו לפתע מאות מיליוני שקלים לחלקם כדיווידנד. אני קורא לציבור שלא לרכוש מוצרים של שטראוס".
השר ברקת פוסע במדרון חלקלק: קריאה חצופה של שר בכיר בישראל לחרם תכשיר בעתיד חרם על בן אנד ג'ריס או על תוצרת שמקורה מעבר לקו הירוק. ברקת הוסיף: "לצערי, קריאות הציבור, וגם קריאותיי להקפאת מחירים בתקופה זו, לא נענו. מדובר ביריקה בפרצופו של ציבור שנאמן לכם ומעשיר את קופתכם וכיסכם. היה מצופה מכם להיכנס באופן וולונטרי תחת האלונקה ולסייע. סולידריות היא נשמת אפה של החברה בישראל".
הנושאים הללו, כמו הקדמת הבחירות, היריקה בפרצופו של הציבור החילוני, העשרת קופת הציבור החרדי והבריחה מנטל האלונקה המפורסמת - מתנקזים כולם לחוק הגיוס. שר הכלכלה ניר ברקת יצביע כמובן בעד החוק, מה שמוכיח את צביעותו.
הביצים והעופות יתייקרו בעיקר בגלל המלחמה בצפון. כאן אומנם נוח להאשים את חיזבאללה, אבל בואו לא ננקה מאחריות את הממשלה, שפינתה בחופזה את תושבי הצפון בגלל המחדל בעזה, ועד היום הם לא שבו לביתם. תכנון נכון של משק הביצים והעופות היה מונע את זיגזג המחירים, שצפויים לרדת מיד אחרי החג.
הגענו לדגים, שמחירם אינו מושפע מהגידול המקומי, שאת היקפו ניתן לאמוד בגודל של אקווריום גדול. הצרכנים נתונים לחסדם של מגדלי דגים מסין ומהמזרח בגלל הרפורמה בדגה. קשיי הובלה ימיים יובילו למחסור. את יוקר המחיה אמורים להסדיר באוצר ובמשרד הכלכלה, שעסוקים בפוליטיקה.
וכשנדמה היה שכל שיאי הציניות נשברו, נרשם בשבוע שעבר שיא חדש. ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אישרה לקריאה ראשונה את הצעתו לתקן את חוק הגנת הצרכן כדי להילחם בהעלאת מחירים במלחמה ובמצבי חירום. לפי ההצעה, בעת הכרזה על מצב חירום וחשש לניצולו להעלאת מחירים, יוכל שר הכלכלה להכריז על מי שיעלה מחירים כמי שביצע השפעה בלתי הוגנת. ברשות להגנת הצרכן ובאגף התקציבים יורו על רשימת המוצרים והשירותים שעליהם תחול ההכרזה.
מי שיעלה מחירים ייקנס ויוּצא לגביו צו להפסקת ההפרה. שאלות כמו מהי "הפרה מהותית", מהי "תקופת חירום" ומהי רשימת המוצרים שיחויבו בפיקוח - נותרו ללא מענה. בזמן שחברות המעלות מחירים בגלל ייקור מחירי סחורות כמו קפה וקקאו מאוימות בקנסות, הממשלה יוצאת פטורה.
תעריף הארנונה הוא דוגמה מצוינת לכך. ההחלטה על התעריף אמורה הייתה להתקבל עד ספטמבר 2023. בגלל הבחירות לרשויות שאמורות היו להתקיים באוקטובר, שום רשות מקומית לא העזה להעלות תעריף לפני הבחירות. לכאורה המועד הקובע חלף, והארנונה בשנת 2024 אמורה הייתה להישאר ללא שינוי - אבל רק לכאורה. ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים, בישל קומבינה וקבע שההחלטה לגבי תעריף הארנונה ל־2024 תתקבל עד סוף יוני 2024 בתוקף רטרואקטיבי מינואר 2024. תארו לעצמכם איזו מהומת אלוהים הייתה מתחוללת לו אחד מיצרני המזון היה מעלה מחירים רטרואקטיבית, רק כי לא היה לו נעים להעלות מחירים לפני החגים.
ממשלת המחדל ב־7 באוקטובר נכשלה לא רק בתחום הביטחון, אלא גם ביוקר המחיה. לפי נתוני הלמ"ס, מדד מחירי המזון המריא בעשור האחרון ב־23.8%, בעוד מדד המחירים לצרכן עלה באותה תקופה ב־19.8% בלבד. ממשלת נתניהו משחזרת בכישרון רב את תחום התמחותה עתיק היומין לפני הפסח: הסטת האש כלפי המגזר העסקי, כאילו אין לה אחריות לגירעון העתק בתקציב ולאפשרות הממשית להורדת דירוג האשראי על ידי פיץ' בימים הקרובים.
חלק משמעותי מעליות המחירים נמצא באחריותה הבלעדית, ושום פירוטכניקה לא תעלים את זה. אלא שלמרבה הפלא מתקבל הרושם שאפילו זה לא מטריד אותה. ועדת השרים לענייני יוקר המחיה, שאמורה הייתה לטפל בנושא, התכנסה פעמיים ונעלמה. מאז לא נודעו עקבותיה. אבל הטיפול בחוק הגיוס וחילוץ ממשלתו מהמשבר זוכה מצד ראש הממשלה לטיפול 24/7.
סכנת ספין: גם אם נתניהו יתחפש מחדש לקראת הבחירות הבאות למתדלק ויופיע בתשדירי הבחירות של הליכוד אחוז במשאבת בנזין, אל תקנו את הבטחותיו להורדת מחירי הבנזין. אם נתניהו יבטיח לחיילים קרקעות במחירי היצף, תתייחסו כאילו שיווק לנו קרקעות במחיר מציאה על הירח.
שבענו מאלף ואחת ההבטחות בנושא יוקר המחיה והדיור שראש הממשלה הנצחי מרעיף עלינו. קצנו בתעלולי הפירוטכניקה, וכבר בא לנו להקיא. את משחקי הישראבלוף מומלץ להשאיר לגששים.
חזרה לדוחות, שמרביתם הפתעה רבתי: למרות השנה החריגה ביותר בעשור האחרון מבחינת האתגרים הניהוליים, אפילו יותר מתקופת הקורונה, תוצאות החברות היו, למרבה התדהמה, סבירות ומעלה. בשורות הבאות אנסה להסביר את הסיבות, וכיצד למרות האירועים הדרמטיים של 2023, שהעיבו על הפעילות השוטפת - בעלי המניות סיימו את 2023 בחיוך פיננסי.
האירוע הראשון היה הרפורמה המשפטית שנקברה (זמנית) בגלל האירוע השני - המלחמה בעזה. זה האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז מלחמת העצמאות. לכך יש להוסיף את התנאים הפיננסיים המאתגרים שבהם פעלו החברות, ובראשם הריבית הגבוהה, האינפלציה והגירעון בתקציב.
למלחמה יש השפעות קטלניות: גיוס מאות אלפי עובדים למילואים יוצר מחסור בכוח אדם וקשיים בייצור. בעלי עסקים קטנים שגויסו עמדו על סף סגירה, מפעלים ביישובי העוטף ובצפון הושבתו, תנאי הסחר הבינלאומיים הפכו למאתגרים, והריבית הגבוהה יצרה מחנק אשראי. ואז הגיעו הדוחות הכספיים, שהכו את מרביתנו בתדהמה. חברות, בעיקר מהמגזר הפיננסי, פינקו את בעלי המניות. הבנקים הגדילו רווחים ב־7% ל־25.6 מיליארד שקל.
ענף הביטוח, בראשות הפניקס, מגדל וביטוח ישיר, הרשים ברווחים, וכנ"ל חברות כרטיסי האשראי, ובראשן ישראכרט. חברת אל־על חשפה את אחד הדוחות הכספיים הטובים בתולדותיה. חברות המלונות הציגו שיפור דרמטי בתוצאה (בעיקר בזכות הפיצויים שקיבלו מהמדינה). רשתות מסחר, כמו קניוני עזריאלי, מליסרון וביג, חזרו להרוויח יפה.
איציק אברכהן ואורי וטרמן נפרדים משופרסל עם דוחות מצוינים. רון רוטר, מנכ"ל קסטרו, מוסר דרישת שלום לבעלי המניות לקראת נסיעתו לניו יורק עם דוחות מעולים. רשת ויקטורי של אייל רביד מנצחת כמעט בכל קטגוריה. יצרני מזון, כמו שטראוס, הדהימו עם דוחות יוצאי דופן, ואפילו חברות תעשייה מסורתיות, כמו טבע המקרטעת, השתפרו. התוצאות הושגו לא בזכות מענקים יוצאי דופן של הממשלה, שילוב המגזר החרדי בעבודה או בתכניות חינוך והכשרה מקצועית ארוכות טווח. המגזר העסקי הגיעו לניצחון מוחלט, ולא בזכות, אלא למרות הממשלה.
התוצאות המפתיעות הן בראש ובראשונה ביכולת הניהולית הישראלית. הישראלים אולי אינם טובים בתוכניות ארוכות טווח או ביישום אסטרטגיות לחמש שנים, אבל הם אלופי העולם באלתור. ההכשרה הצבאית הפכה אותם ליצירתיים מאוד. ידוע לי על אנשי מילואים שיצאו לחופשה, אבל הגיעו למקומות העבודה כדי לוודא "שהכל בסדר". ויש כאלה שלקחו את הלפטופ אפילו למילואים כדי להיות בעניינים. זאת המסירות הישראלית.
בעלי מפעלים התאימו את קווי הייצור. מנהלי רשתות שיווק שינעו עובדים מתפקיד לתפקיד, תוך ניצול הגמישות הניהולית. תופעות כאלה יכולות להתרחש רק בישראל, ובטח לא בשווייץ, בגרמניה או בצרפת, שם המחשבה העיקרית היא איך לבלות את ה"ווקאנס", או ה'"וויקאנד" בלשון האמריקאים.
וחוץ מזה, החברות הבורסאיות (במיוחד הבנקים) הגיעו לרבעון המלחמה כשהן יעילות להחריד, כחלק מהפקת לקחי הקורונה. מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן לא הגזים כשאמר שבנק לאומי הוא אחד היעילים גם בבנקאות העולמית. היעילות אפשרה לחתוך את ההוצאות התפעוליות, בשעה שההכנסות התפעוליות המשיכו לשמור על רמתן הגבוהה.
אבל כפי שאמר החכם באדם - לא לעולם חוסן. או אם תרצו - השטן מצוי בפרטים הקטנים. 2024 אמורה להיות מאתגרת יותר מ־2023, ועל כך נלמד כבר מדוחות לרבעון הראשון של 2024 (ינואר־מרץ), שנסגרים בראשון הקרוב. בגזרה הביטחונית מלחמה בצפון לא ירדה מהפרק. אירוע כזה יהווה מכה קשה למגזר העסקי, ולא רק בפריפריה.
הריבית הגבוהה לא תרד בקצב החזוי, והורדה אפשרית של דירוג האשראי בישראל תכביד עוד יותר. לקוחות יתקשו להחזיר את המשכנתאות ולכסות את האוברדרפט, וההפרשות להפסדי אשראי יתממשו. הצמיחה, בעיקר הפרטית, ירדה בגלל ירידה בהכנסה הפנויה. החודשים ינואר־פברואר, שבהם נרשם גידול בהיקף העסקים בחברות כרטיסי האשראי, אינם מייצגים. לבסוף, גם עליות השערים בבורסות בעולם עלולות להיבלם בשלב כלשהו.
אבל התסריט הפסימי הזה עשוי להשתנות בשנייה, אם יתברר שהמלחמה בעזה מסתיימת עם הסדר להשבת החטופים. זה יקרה אם בצפון יושג הסדר מדיני שיחזיר את התושבים לבתיהם תוך הרחקת חיזבאללה. הבשורה הגדולה ביותר תהיה אם בסופו של יתברר שנלך לבחירות בחורף 2024. כל הדברים הללו נראים כעת כפנטזיה, שאם תתגשם - הבורסה לני"ע הולכת להתפוצץ (במובן הפיננסי).
החברה מתמחה בייצור, שיווק ויבוא של מזון לבעלי חיים, וממלאת תפקיד מרכזי בשמירה על הביטחון התזונתי בקטגוריות הביצים, חלב, בשר ועופות. היא מספקת חומרי גלם מן החי, והתוצרת משוֹוקת לא רק למגדלים בצפון, אלא גם לגדה - ובימים טובים גם לעזה. יו"ר דירקטוריון החברה הוא אלון אריאל, מנכ"ל מילואות, והיא מנוהלת על ידי אירית בן דב, שמונתה לתפקיד במהלך מגיפת הקורונה. בעברה שימשה כסמנכ"לית הכספים במיטרוניקס ובעמיעד מערכות מים, וכדירקטורית באבן קיסר, פלרם ופולירם.
חיוניות החברה הוכחה כקריטית בזמני משבר שפקדו את המדינה בשלוש השנים האחרונות, כמו מגיפת הקורונה, מלחמת רוסיה־אוקראינה והמלחמה בעזה. החברה חייבת להתמודד עם בעיות החקלאים שפרוסים בגבול הצפון, עם עובדים הנמצאים במילואים או מפונים מבתיהם ועם קשיים לוגיסטיים בשל צירי תנועה באזורי לחימה. המפעל, הפועל כאמור בגליל המערבי, חשוף לירי הטילים, ויש קשיי יבוא של חומרי הגלם בגלל בעיות החות'ים והמשבר בנמלים.
המלחמה בעזה תפסה את ראשי מילואות, כמו את כולם, בהפתעה. ב־8 באוקטובר היא החלה בהיערכות לפגיעה בנמלים ובתשתיות חשמל ומים, כדי להבטיח רציפות תפקודית ואספקת מזון סדירה. אחד הדברים הראשונים שבוצעו היה סקר סיכונים וההשפעה האפשרית של החמרה בצפון על מגדלי הביצים והפטם.
"עשרות משאיות יוצאות מדי יום ומספקות את התערובת. החקלאים אינם עוזבים. הנושא של האוניות והנמלים הוא בעייתי. אנחנו בתקופה שבה חומרי הגלם שנסחרים בשיקגו הם במחירים נמוכים, אבל מתקשים למצוא אוניות לצורך הובלתם", אומרת בן דב ומוסיפה: "יחסית, אנחנו מצליחים לספק את הסחורה. אבל בכל מקרה יש מלאי חירום שלא גדל מתחילת המדינה.
במשרד החקלאות ישבו איתנו עם פרוץ המלחמה, והם הפעילו צו שנועד להגדיל ב־50% את מלאי החירום. הסברנו שזה לא עובד כך. בסופו של דבר, היה שיתוף פעולה, והם ביקשו לוודא שנצליח להגדיל את היקפי האספקה המקומיים ואת מלאי החירום, אבל לא באותם שיעורים. סוכם שבזמן חירום כל מכוני התערובת, כמו עמבר שליד בית קמה וגרנות שליד גן שמואל, יעבדו במשותף".
"הכי קל זה לייבא. תראה כיצד שוק מגדלי הדגים נעלם לגמרי, והיום אנחנו אוכלים דגים מסין. התערובת מהווה 60% מעלות הגידול, וחומרי הגלם הם 50% מהעלות. חומרי הגלם נסחרים בבורסה, ויש שקיפות גדולה של המחירים, כך שאי אפשר לטעון שהחקלאים מוכרים ביוקר".
"שוק הביצים והחלב הוא מוסדר, אבל שוק הפטם הוא חופשי, והמחיר הוא עניין של היצע וביקוש. המחירים יעלו, כי הצריכה לקראת החג גדלה וחלק מהלולים בצפון סגורים, ויש כבר מחסור בביצים וגם בפטם. כל זה קורה למרות הירידה בעלויות המחירים של חומרי הגלם. אחרי החגים המחירים שוב יירדו".
"חשיבות החקלאות המקומית, לא רק מבחינת הביטחון התזונתי, אלא גם מבחינת הביטחון עצמו, הוּכחה בעקבות המלחמה. אני ממליצה למקבלי ההחלטות למצוא כל דרך לחיזוק החקלאות המקומית. אם זה נהוג באירופה אין סיבה שזה לא יהיה בישראל. חוץ מזה, הביצים בישראל וגם החלב טעימים ואיכותיים הרבה יותר".
התרעות פיקוד העורף