מיכל דליות מייעצת: כך נעזור לילדים לבנות ויסות רגשי

“זה משרת ילדים לומר שהם מפחדים, אבל המניפולציה שלהם היא משהו מאוד תמים. בתך מפצה על ההיעדרות של בעלך, על החוסר הרגשי, וגם מוכיחה סוג של שליטה עליו. זה עונה על הצורך הרגשי של הקטנה אחרי 7 חודשים וחצי של היעדרות ופחד. ילדים שומעים מה זה פחד, והם קולטים שברי דברים. לכי תדעי מה היה לה בראש, והיא מתגעגעת אליו נורא. כיוון שגם את חיה בבית הזה, את לא עוברת לישון בסלון או במיטה של הילדה בשום פנים ואופן. זה ממש לא בסדר לאפשר לילד להפריד בין ההורים, גם אם מדובר רק בהפרדה פיזית. הרצונות שלה לגיטימיים, אני מבינה אותם, אבל זה לא במחיר של אמא שלה. השיח הראשון שלך הוא עם בעלך, את צריכה לומר לו שאת לא רוצה את בתך במיטה באמצע. זה אולטימטום לבעלך. אם תבואי בהאשמה, לא תקבלי שיתוף פעולה. את יכולה לומר לו שלא נעים לך. אנחנו לא צריכים לפצות על כלום, לפצות ילד זה מושג חדש של השנים האחרונות. אנחנו צריכים לאהוב אותם, לחבק אותם, לשבת לידם, ללטף אותם, אבל במיטתם. את צריכה לומר לבעלך שזו לא בחירה בינך ובין הילדה, אלא שצריך לדעת איך עושים את זה. הילדה מפגינה שליטה, וזה הדבר הלא נכון. את לא מתארת לעצמך לאן זה מתפתח. לכי תתקני את זה בגיל 14”.

“יש פה ילד מיוחד, ילד שאובחן עם יכולות שכליות של ילד בן 11. אתה מבין איזה פער יש פה באספקט הרגשי. אצל ילד כזה אנחנו יכולים הרבה פעמים להתמודד עם בעיות חברתיות כי הילדים האחרים בגילו משעממים אותו, או עם פחדים וחששות כי הוא קולט מהר אך לא יודע להתמודד רגשית עם דברים. יש לנו ילד מבוהל מהמלחמה שבתחושה שלו אין לו עם מי לשתף, אז הוא ייצר לעצמו חבר דמיוני. אני מעודדת מאוד נסיעה לכמה לילות, החופש הזה מאוד חשוב להורים, וזה כן צריך לצאת לפועל. עכשיו אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם לילד יש את היכולות להתמודד עם הגעגוע והחשש הנובע מההיעדרות שלכם. אתם תאמרו לו באופן ברור שאתם נוסעים, תציבו בפניו עובדה, ותגידו לו שאתם מבינים שהוא מאוד יתגעגע. צריך להיות פרקטיים, ילדים חיים ב'כאן' וב'עכשיו'. יחד, אתם יכולים לחשוב מה ירגיע את הגעגוע שלו”.

“איזו שאלה מדהימה בנך שאל אותך, ואיזו תשובה נהדרת נתת לו. נתת תשובה מעולה, ישרה, ספונטנית, אותנטית. בעיקרון ילדים לא לומדים משיחות, מדיבורים ומהפקת לקחים, אלא מהחיים. כשהילד יגיב בכזה אופן, משהו צריך לקרות שם כדי שהוא יגיד לעצמו שמה שאמרת זה נכון. היקום מתחיל לייצר מצבים שמהם הוא לומד שזה עולה לו ביוקר, שלא כדאי לו להמשיך לעשות את זה. אמרת לו, הוא הבין, עכשיו נשאלת השאלה מה נוכל לעשות, ואיזו חוויה נוכל לייצר שתלמד את הילד שכדאי לו למתן את התגובות שלו כשהוא כועס”.