כתבים צבאיים אומרים לנו שהפעולה ברפיח תיקח חודשים אחדים, וכל זה בהנחה ש"רפיח" אמור לחסל את תנועת חמאס. קשקוש. לא רק שרפיח לא תחוסל אלא היא תעבור בטבעיות לשלב האלים הבא, לאחר ש"חנכנו" בדם ואש את הדור הנוכחי של ילדים ונערים פלסטינים.
הערכות המצב של מערכת הביטחון והשכל הישר אומרים שניתן להגיע להסדר חטופים והפסקת אש שיובילו להסדר בצפון שיוביל לשיפור ההיערכות של צה"ל וריכוך מתקפת העולם נגדנו. או בלשונו של גדי איזנקוט (בוועדת חוץ וביטחון) - "צריך להגדיר כיעד את סיום הלחימה ברפיח, להתקדם לעסקת חטופים - ולעצור את האש לכמה זמן שיידרש". שום דבר שכלול בסדר היום של סנוואר או להבדיל של נתניהו ושות'.
החוכמולוגים שלנו פירשו את החלטת בית הדין כמתן אור ירוק לפעולה ברפיח "כל עוד לא תכלול רצח עם". את האמריקאים הרשמנו בכך שאיימנו, הבהלנו והצלחנו לטרטר כמעט מיליון עקורים פלסטינים לעקור משטחי הכינוס ברפיח למרחבים מוגנים ויאללה מפציצים והתוצאות בהתאם. ב־CNN דווח כי "באזור הותקף מתקן המשמש מחסה עבור עשרות משפחות, ומוקף במאות אוהלים". ב־ABC אמרו כי "ייתכן שמדובר בתקיפה הנוראית מסוגה עד כה, כי נשים וילדים נשרפו בחיים". בישראל דווח כי בפעולה חוסלו שני בני עוולה שהרגו יהודים. בצה"ל אמרו שעושים הכל כדי שהמקרה לא יישנה. פתטי.
זה המקום לחזור ולהזכיר לעצמנו שאת מכת ההרס הראשונית בעזה, ביצענו אחרי הטבח כתוצאה מדחף קרביים נקמני אמיתי ובלתי ניתן לשליטה. העולם גיבה אותנו. מכאן ואילך (נניח אחרי הרס עזה צפון) החלו חישובי הצלחה צבאית וחשבונות פוליטיים ואידיאולוגיים לנהל את ההמשך. כך עד רפיח, כשצה"ל מדשדש ונתניהו בדרך לארצות הברית.
מסתבר שלא למדנו את לקחי מלחמת ההתשה שנמשכה אחרי מלחמת 67. ממשלות השמאל דאז המשיכו לשחק אותה גיבורי־על. רק אחרי אלפי חללים ופצועים הבנו את מגבלות הכוח. אם לא נשכיל להתאים בין כוחנו הצבאי האמיתי ובין היענות לדרישות מופרכות של פוליטיקאים חסרי אחריות - נגיע באורח לגמרי טבעי ומצמרר למלחמת יום כיפור השנייה שתהיה מלחמת האבדון הראשונה. והאחרונה.
התרעות פיקוד העורף