תא״ל הגרי הפך בשמונה בערב לכל אדם בישראל את הבטן. בעצם סליחה, מבקש לדייק, לא לכולם. יש כאלה בחברה הישראלית שמונעים מהמקום הטבעי של פחד. שזה אגב דבר טבעי. במיוחד אחרי אסון 7 באוקטובר. ויש מי שחושבים ש ״ספין פלדלפי״ מתיישב על אותם פחדים ויקדם רצונות פוליטיים - תוך הינדוס מחשבה ציבורי כי ציר פלדלפי חשוב מגורל החטופים.
אתמול היה מזג אוויר חם בישראל, סוף הקיץ. ברפיח היה חם יותר. במנהרות של רפיח כמו גם בחאן יונס ובכל מנהרה שבה מוחזקים החטופים ילדים, נשים צעירות, חיילות, חיילים, מבוגרים, גברים ונשים היה הרבה יותר חם. אבל החום הזה לא מצליח להפשיר את הקיפאון של המשא ומתן. גם לא את הלבבות הקפואים של הפוליטיקאים, שמתעקשים להיאחז בספינים ולזכות בעוד תרגיל הישרדות פוליטי.
אתמול חשפנו במעריב את השימוש הנרחב שעושים המבריחים המקצועיים בגבול עזה וגבול ירדן ברחפנים. איך תעשיית ההברחות עברה שדרוג. איך היא מאתגרת את צה״ל, את לוחמי אוגדה 80 בגבולות הדרום. נכון, מרבית ההברחות הללו הם של סמים או אמצעים פלילים. אבל הפלטפורמה הזאת עשויה ואולי כבר כעת חלקה משמש לטרור. איראן גם כאן פועלת מאחורי הקלעים. מנגישה טכנולגיה וידע, שלא נדבר על הכסף הגדול.
הסיפור של הרחפנים הוא ההווה והעתיד בעולם ההברחות. מנהרות OUT. רחפנים IN. כלומר מחבלים בשכונת שבורה או בתל סולטן ברפיח או אפילו בשכונה הקאטרית בחאן יונס ירימו בקרוב רחפן גדול שיטוס במהירות של כמה עשרות קמ״ש הישר אל הצד השני של הגבול. הוא יועמס בציוד מכל סוג. ובתוך שניות הוא ישוב בטיסה מהירה בגובה נמוך ללב רפיח או חאן יונס.
כמה באמת הציר הזה הוא סלע קיומנו? האם עד כדי כך שנוותר על החטופים? על הצפון? על בטחון המתיישבים באיו״ש? על חיי חיילים שיאבטחו את הציר ויהפכו לברווזים במטווח?
ממשלת ישראל המכהנת היום היא הממשלה הראשונה שפועלת לעשות צדק היסטורי במזרח התיכון. ישראל מאז ה-7 באוקטובר ובכל יום ויום מצטמצמת לגבולות החלוקה של ערב מלחמת העצמאות. אנחנו חוזרים לגבולות 1947. על הגליל כבר כנראה ויתרנו. עכשיו אנחנו גם סוגרים את הוויתור על החטופים. אבל העיקר שלקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה, נשלח את תא״ל הגרי דובר צה״ל שיכריז שאנחנו כפסע מניצחון.
התרעות פיקוד העורף