המסר שנתניהו מצידו ביקש לשגר לוושינגטון, כאשר הודיע לגלנט על דחיית נסיעתו זמן קצר לפני ההמראה המתוכננת של שר הביטחון לוושינגטון, הוא גם מסר שיש בו היבט פוליטי מובהק: "אין ערוץ עוקף ראש הממשלה. הוא הכתובת, ואיתו סוגרים סוגיות עקרוניות לפני שיורדים לפרטים ולתיאומים טכניים". ועדיין ועל אף הנאמר, הפוליטיקה אינה הסיפור העיקרי בניסיון של נתניהו לשוחח עם הנשיא האמריקאי ולתאם איתו את הפעולה הישראלית מול טהרן.
התזמון אינו מקרי. גלנט הוזמן לשיחות בפנטגון בשבוע שעבר, בזמן שלשכת נתניהו כבר התחילה במאמציה לתאם לראש הממשלה שיחה עם ביידן, אך ללא הצלחה. ואז, במקום השיחה בין הנשיא לראש הממשלה, הגיעה הזמנה משר ההגנה אוסטין למקבילו הישראלי. זאת הייתה הדרך של ביידן להימנע מהשיחה הלא נוחה עם נתניהו, בלי להגיד לו "לא". שכן, ביידן מכיר את נתניהו מספיק טוב כדי להעריך לאן הוא מעוניין למשוך את הסוגיה האיראנית. לכן, מבחינתו, זאת שיחה לא נוחה ואפילו קשה.
על כן, בישורת האחרונה לקראת הבחירות, הממשל הדמוקרטי מעדיף לא לקחת סיכונים ולא לריב עם ראש ממשלת ישראל. זאת, עד כמה שזה אפשרי וכל עוד זה לא מתנגש עם הקונספציה הביטחונית של הממשל, שלפיה כל הסלמה נוספת במזרח התיכון עלולה להוביל למלחמה אזורית כוללת, ולמשבר שממנו קשה יהיה לצאת בצורה טובה. מבחינת הממשל זה יהיה מצב של לוז־לוז: לא נכנסת לזירה - הפקרת את ישראל. נכנסת - גררת את אמריקה למלחמה שאינה שלה.
על כן, מבחינת ביידן, הסדר העדיף בתיאומים עם ישראל לקראת פעולתה הצבאית צריך להיות בדיוק כזה: קודם שיחות עם גלנט וניסיון להוריד את הישראלים מהתוכניות הגדולות שלהם עד כמה שזה יתאפשר, ואז התוצר יגיע לנתניהו כאשר הוא כבר בשל ברובו. מבחינת נתניהו, סדר הדברים חייב להיות הפוך: קודם הקודקודים (ביידן ונתניהו) קובעים את העיקרון, ואז התוכנית עוברת לידי שר הביטחון גלנט ושר ההגנה אוסטין, כולל החופש לסגור סוגיות פרקטיות וביצועיות.
מומלץ גם לא לשכוח כי ראש הממשלה הוא עדיין לא הדמות המחליטה היחידה. שכן, כל מה שייסגר ויסוכם בין נתניהו וביידן יעלה לאישור של הקבינט המדיני־ביטחוני - וזו עוד סיבה לקבוע את שיחת הקודקודים לפני שהדברים עוברים לידי השרים. לפני שהתוכנית מובאת לקבינט, שווה להכיר את העמדה והגבולות מבחינת ביידן, כדי לא לקדם הצעות לא רלוונטיות מבחינה פרקטית.
עד כה, נתניהו הצליח לשלוט בדינמיקה ובסדר של הדברים. מי צדק ומי טעה, ובעיקר - מי הצליח – זאת נדע רק במבחן התוצאה.
התרעות פיקוד העורף