הצלחה בזירה הדיפלומטית: ישראל במקום טוב יותר ממה שחזו המומחים בתחילת המלחמה

ערב שמחת תורה התשפ"ה, כשנה לאחר מתקפת הטרור האכזרית שחוותה המדינה, וישראל, הממשיכה בהתמודדותה בזירה הדיפלומטית, נמצאת חרף ההתרחשויות במקום טוב יותר ממה שחזו המומחים. השנה החולפת שינתה דברים רבים, ובהם את מנגנון יחסי ישראל עם העולם בזמן מלחמה.

שיטת סבבי העימות הקצרים שנקטה ישראל לאורך השנים בפעולותיה נגד חמאס קבעה את הפורמט ואת לוח הזמנים של ההליכים הדיפלומטיים, שהיו ידועים מראש לכל הצדדים. שעון החול המדיני החל לתקתק ברגע שצה"ל פרסם שם רשמי של עוד מבצע צבאי ברצועה. כשמטוסי קרב המריאו בפעם הראשונה לכיוון עזה, בישראל כבר ידעו כי יש ברשותנו ימים ספורים עד שהעולם ידרוש לקרקע אותם ולהכריז על הפסקת האש.

אלא ש־7 באוקטובר שינה את התמונה. השנה החולפת לא ייתרה את שעון החול, לפחות לא מבחינת העולם. וסבלנותו של העולם כלפי זכותם של הישראלים להגן על עצמם הוכיחה גם הפעם את שבריריותה.

הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוצא מהבוידם המאובק ושב למרכז הבמה. את שאלת השאלות "מי אשם" ו"מי אחראי על הקונספציה שהובילה לאסון" - נשאיר לוועדת החקירה וניצמד לעובדות בלבד. שיטת בידול הגזרות, החזקת חמאס בעזה ככוח לעומתי לפת"ח בשטחי יהודה ושומרון לאורך שנים, היוותה חומת מגן שלא אפשרה לתהליך המדיני להקמת מדינה פלסטינית להתפרץ שוב לסדר היום הלאומי והבינלאומי. שיחות הנורמליזציה עם ערב הסעודית התמקדו בסעיפים אחרים, כאשר הדרישה לתת ביטוי לאופק בגזרה הפלסטינית הפכה למס שפתיים שולי בלבד.

השנה החולפת החזירה את השאלות הישנות, שאליהן התווספו סוגיות חדשות שקמו בעקבות המלחמה. כיצד לשלול מחמאס את יכולותיו השלטוניות, כאשר ישראל מתעקשת שלא להציג חלופות ברורות? מה צריך להיות ברצועת עזה ביום שאחרי ומתי יבוא היום שאחרי הזה? מה הקריטריונים שלו ומה הדרך שמובילה אליו?

עד כה המלחמה עלתה לישראל בניתוק יחסים דיפלומטיים עם ארבע מדינות: בוליביה, בליז, קולומביה וניקרגואה הודיעו על צעד דיפלומטי קיצוני זה במהלך השנה החולפת. בישראל לא הופתעו מהתופעה, אלא מהיקפיה הצנועים יחסית להערכות. בדרג המדיני משווים את המצב שנוצר בעקבות המלחמה למצב המדיני בישראל אחרי מלחמת ששת הימים, אחרי מלחמת יום הכיפורים, אחרי האינתיפאדה השנייה ובעקבות מבצע עופרת יצוקה.

"אז המצב היה קשה יותר, הנזק הדיפלומטי הנוכחי בינתיים מצומצם מהצפוי" – אומרים גורמים דיפלומטיים. לצד אופטימיות זהירה, בישראל מביאים בחשבון כי המלחמה נמשכת ונקודת הסיום טרם נראית באופק. מוקדם מדי לאמוד נזקים, ויש להתמקד בהמשך ההתמודדות המדינית בקצב חדש במציאות חדשה, בתקווה לצאת מהמערכה מחוזקים או לכל הפחות בנזק מינימלי והפיך.