העיקר להצביע
גם בשאלה כמה בעלי זכות הצבעה בבחירות בארצות הברית נמצאים בישראל, צל וקושניר חלוקים. "בהערכה שלנו, מדובר בסביבות חצי מיליון בעלי זכות הצבעה", צל מדווח. "היינו בקשר עם כ־300 אלף מהם, ולפי מה שאני מבין, רובם כבר הצביעו". קושניר, מצידו, טוען כי בהתבסס על נתוני הקונגרס, מספר בעלי זכות הבחירה בישראל נע בין 120 אלף ל־200 אלף.
כך או כך, בישראל יש לפעילות של צל וקושניר כמה מטרות זהות. "אחת מהן, והכי חשובה כרגע, היא לסייע למצביעים בישראל מבחינה לוגיסטית כדי שיוכלו להצביע", צל מסביר. "הדבר החשוב ביותר הוא להביא אותם להצבעה. לא לשכנע אותם למי להצביע, כי בארץ, במיוחד אחרי 7 באוקטובר, יותר מ־90% יצביעו לטראמפ".
קושניר מסכים: "בראש ובראשונה, המטרה היא לעודד את הבוחר האמריקאי שגר בישראל להצביע בבחירות, להמשיך ולהשפיע, גם אם הוא לא גר בארצות הברית".
קושניר מספר שעל רקע מערכת היחסים המיוחדת בין המדינות, "אנחנו מוצאים עצמנו הרבה פעמים מסבירים, בייחוד בתקשורת בארץ, את מדיניות ארצות הברית. ולקראת הבחירות אנחנו מסבירים גם מדוע המפלגה הדמוקרטית לא כל כך רעה כפי שמנסים לצייר אותה בציבור הישראלי בשנים האחרונות. זו משימה לא קלה, בלשון המעטה, לשכנע את דעת הקהל הישראלית".
״היא גם אומרת באותו מעמד שהיא רוצה לראות סיום לסכסוך, או לפחות סיום למלחמה, כדי שקודם כל החטופים יחזרו הביתה וגם כדי להביא לסיום של מה שרואים בארצות הברית כמשבר הומניטרי בעזה. הבעיה היא, לפחות כפי שאני מנתח זאת, שהאמירה הזו, של להגיע להפסקת אש ולהביא לסיום המשבר ההומניטרי בעזה, לא יושבת טוב בחלק מהאוזניים הישראליות".
בעניין המועמד השני, טראמפ, מארק צל דווקא רואה את האופי הבלתי צפוי שלו כסוג של יתרון: "דונלד טראמפ, יש לו קבלות. אנחנו יודעים איפה הוא עומד ומה הוא עשה למען ישראל. טראמפ בלתי צפוי, אבל זה, ככה הוא כתב בספר שלו, אחד המפתחות שלו כאיש עסקים וגם כנשיא. מישהו מהצד השני של השולחן לא יודע מה טראמפ הולך לעשות, והוא מנצל את זה, משתמש בזה לאינטרסים שלו – כאיש עסקים, לטובת עסקיו, וכנשיא ארצות הברית, לטובת המדינה שלו. זו אחת הסיבות לכך שבמהלך הקדנציה שלו לא הייתה שום מלחמה חדשה בעולם. זה המפתח שלו, זה החוזק שלו. האיש הזה מאוד חכם. זו השיטה שלו, הכל מכוון".
ישראל לא במרכז
על אף שהציבור בישראל מייחס חשיבות רבה להשפעת הבחירות על ישראל, קושניר וגם צל מציינים שהסוגיה הישראלית לא נמצאת, בלשון המעטה, בראש מעייניו של הבוחר האמריקאי. "שלוש הסוגיות החשובות לציבור האמריקאי לקראת הבחירות הן הגבול הדרומי וההגירה הבלתי חוקית, גל הפשיעה והאינפלציה", צל טוען.
"בדרך כלל, בפוליטיקה האמריקאית, ענייני חוץ לא כל כך מרכזיים. השנה זה קצת השתנה בגלל החולשה של הממשל המכהן, שגרמה להרבה התלקחויות בעולם, כולל באזור שלנו, וגם מה שקרה ב־7 באוקטובר זעזע את הציבור. במגזרים מסוימים, לדוגמה אצל הנוצרים האוונגליסטים, שהם 80 מיליון איש בארצות הברית, ישראל חשובה מאוד. באופן מסורתי יש לרפובליקנים בעיה לשכנע אותם לקום ולהצביע. הדבר היחיד שאולי יכול לגרום לכך הוא ישראל. לכן התשובה שלי היא שישראל לא כל כך במרכז, אבל בעניינים מסוימים היא כן חשובה".
"בגלל מערכת היחסים המיוחדת בין ישראל לארצות הברית, יש בארץ איזו מחשבה שהנושא הישראלי הוא ה־נושא בבחירות האלה, אבל זה ממש לא כך. הנושא לא מעניין כהוא זה את הבוחר האמריקאי", מדגיש קושניר.
"הבוחר האמריקאי הולך לקלפי על מדיניות הפנים. לדוגמה, העצרת הגדולה שטראמפ ערך לפני כמה ימים בניו יורק מראה בדיוק את הקוטביות שארצות הברית נמצאת בה, הקוטביות העדתית, השסע שהיה שם בין קבוצות אתניות. אלה הנושאים שבאמת בוערים לבוחר האמריקאי. מדברים גם על כלכלה, על שוויון זכויות, על זכויות להט"ב, על אקלים. בכל שורת הנושאים האלה אין שום דבר הקשור במדיניות חוץ. מדיניות חוץ, באופן גורף, לא מעניינת את הבוחר האמריקאי, ותכלילי את ישראל בדבר הזה. את מי זה כן מעניין? קבוצות אינטרסנטיות, כמו יהודים, כמו מוסלמים".
״אותם ארגוני שמאל לקחו את הנושא של ישראל ורקחו אותו עם יהדות, וגל האנטישמיות בארצות הברית בהחלט הדליק הרבה נורות אדומות בקרב הקהילות היהודיות. זה גרם לאיזו חשיבה מחודשת בקרב קצת מהבוחרים היהודים בשאלה מה הם יעשו בבחירות האלה".
"פה בארץ יש מצביעים אמריקאים שהם ערבים ממישיגן", מספר צל. "הם היו בקשר איתנו, וכל מי שדיבר איתי אמר שהוא מצביע לטראמפ. במישיגן עצמה, מקום שיש בו ריכוז גדול של ערבים אמריקאים, רואים בסקרים שרובם לא רוצים לתמוך בהאריס, ושהם גם שונאים את טראמפ. הם או יצביעו למפלגה השלישית, הירוקה, של ג'יל סטיין, יהודייה שמאלנית קיצונית, או לא יצביעו בכלל".
כשמנסים להבין, אחרי הכל, עד כמה תוצאות הבחירות בארצות הברית משמעותיות לישראל, שני המרואיינים מספקים תשובות שונות. לדברי קושניר, "ישראל תלויה בארצות הברית ותמשיך להיות תלויה בארצות הברית. במשך השנים, דבר שהיה טוב במדיניות ארצות הברית הוא שלא משנה איזה ממשל היה בבית הלבן, ארצות הברית וישראל תמיד ניהלו יחסים בילטרליים טובים מאוד, גם אם פה ושם היו חילוקי דעות״.
״הציבור הישראלי קצת מפספס בראייה הכוללת את הפעילות של שני נשיאים דמוקרטים בעת החדשה: אובמה, שהביא את חבילת הסיוע הגדולה אי פעם לישראל, וביידן, שהביא את חבילת הסיוע לאחר 7 באוקטובר. לכן, אם קמלה האריס תיבחר להיות נשיאת ארצות הברית, ואני מייחל לכך, אני לא צופה שהמדיניות האמריקאית תשתנה".
לצל יש, כמובן, השקפה אחרת: "אם חס ושלום קמלה האריס תיכנס לבית הלבן, דונלד טראמפ אומר שזה יהיה הסוף לישראל. אני לא אומר את זה כי אני איש אמונה, אני מבין שהקדוש ברוך הוא יציל אותנו, אבל זו תהיה תקופה מאוד קשה בשבילנו. אנחנו רואים מה שממשל האריס־ביידן עושה כרגע. הם בעד ללחוץ על ישראל להגיע להפסקת אש גם בעזה, גם בלבנון, גם מול איראן, וזה יביא לניצחון של חמאס וחיזבאללה וגם לחיזוק המשטר באיראן. בשבילנו זה סיוט".
התרעות פיקוד העורף