סוג הכתבות הזה מוכר. כוונתן הנסתרת היא “יצאנו לפגוש את ההמון הנבער, שאינו מודע לבערותו". המסגור קבוע. מוזיקה עולצת שמבשרת על בוא הפאנץ' הביביסטי, שאלת תם של המראיין כמו “ומה, רק לביבי אין אחריות על הטבח?" וכל זה תוך צילום ממצלמת כתף מתנדנדת, כאילו מגיע איש הציוויליזציה לחי בר ומנסה לאתר שפנפני סלע מציצים מחורים.
בשבוע שעבר התפרסמה ב"הארץ" כתבה על הביביסטים השרופים ומה הם חושבים. הסאבטקסט הוא של “איך הם לא מבינים שהם מולכים שולל על ידי האיש ומשפחתו", או “מדוע אין בהם התבונה הבסיסית להגיע למסקנה המתבקשת - שהם טועים".
טענה נוספת נגד תומכי נתניהו ברשתות היא שכולם נשמעים לדף מסרים שנשלח אליהם, והם רק מדקלמים אותו. או אפילו, שמישהו מממן אותם. כלומר, לא יכול להיות שאנשים חושבים כך באופן עצמאי. בטוח מישהו מתפעל אותם, מדריך אותם ומשלם להם. זו טענה שמעולם לא הוכחה, אבל היא יוצאת מנקודת הנחה שאדם תבוני לא יכול להיות ביביסט, וודאי יש מניע נסתר וזר להצבעה שלו עבור ה"רודן שמחריב את הדמוקרטיה", כמו שהוא מוגדר.
התקשורת גם משתמשת בטרמינולוגיה שונה כדי לבסס את טענתה. היא ממירה את האידיאולוגיה ב"אמונה", את התמיכה בו ל"סגידה" ואותו לסוג של “משיח". עולם המונחים הזה שולל תמיכה רציונלית תמימה במנהיג פוליטי לגיטימי.
התוצאה המיידית של הגישה התקשורתית הזאת הפוכה מכוונתה. כלומר, במקום התנגדות - נתניהו מקבל תמיכה גדולה יותר, אולי אפילו בלתי פרופורציונלית. ההתייחסות של ההגמוניה אל חלק מהעם כאל אנשים שוטים, סהרוריים ובעיקר טועים, גורמת להם לעשות את מה שעושה כל יצור אנושי כשהוא מותקף: דווקא.
בגלל האנטי שמשתולל בפאנלים נגדו ונגד מפלגתו, רבים מתאגדים דווקא לתמוך בו. וכך אנחנו במעגל קסמים של כמעט שני עשורים שבהם ערוצים מתנגחים, מנסים להסביר לכולנו כמה הוא גרוע, אסוני, נרקיסיסט שחושב רק על שלטונו ומתפעל מכונת רעל שנשלטת בידי רעייתו ובנו, ומנגד ציבור שמרגיש שההתנגחות היא בו עצמו.
בימים אלה ערוץ 14 ו"הפטריוטים" מציינים שלוש שנים. לטוב או לרע, הם מובילים מהפכה בתחום התקשורת. מהדורת החדשות של הערוץ היא המהדורה השנייה הנצפית בישראל, ו"הפטריוטים" היא אחת מתוכניות האקטואליה המשפיעות ביותר על השיח.
זו תוכנית קונטרה של ביביסטים גאים. פאנליסטים חדורי אידיאולוגיה ימנית יוקדת, שאינם סובלים מרגשי נחיתות, להפך, נותנים בראש מדי ערב. הם אוהבי נתניהו על מלא ולא רואים בעיניים. לעיתים אפשר להידבק למסך ולצפות בהם, רק כדי לראות אנשים מלאי תשוקה לעניין. כמו שפים שנהנים מבישול, או נהג מרוצים שמדבר בחדווה על ההקפה האחרונה שביצע, הם משולהבים מתמיכה בממשלה ובראשה. וכן, זה יותר סקסי מאליטיסטים שמתנשאים על ביביסטים.
התרעות פיקוד העורף