בישראל מתנהל ויכוח נוקב וקשה על עתיד המלחמה ברצועת עזה - מה המחיר שיש לשלם על עסקת החטופים, והאם החזרת האזרחים והחיילים שנשבו לפני 16 חודשים מצדיקה ויתורים אסטרטגיים. ברור שישראל מחויבת לביטחון אזרחיה שהופקרו בשבעה באוקטובר, אך יש רבים בחברה הישראלית שחוששים שהמציאות הביטחונית אחרי השלמת העסקה היא זו שתפקיר את שאר אזרחי המדינה.
ייתכן שיש רוב בעד העסקה (כפי שרוב הסקרים מוכיחים) אך אסור שבוויכוח הלגיטימי יושתקו דעות מבוססות ותתבצע 'דה-לגיטימציה' לציבור שלם ולנבחריו בכנסת ובממשלה.
אבל כאשר הבוקר יאיר לפיד מתראיין ברשת ב' ואומר "השר סמוטריץ' לא רוצה להחזיר חטופים – הוא רוצה להחזיר את ה'הותר לפרסום'", זה לא אינטרס של מדינת ישראל. ישראל צריכה לבנות את עצמה מחדש והם רוצים במקום זה להשקיע אותנו בביצה של דם ומוות", ראש האופוזיציה לא מנהל דיון ענייני נגד יריבו הפוליטי אלא מפגין רשעות לב עמוקה ודמגוגיה זולה.
היכולת של לפיד להאשים בן משפחה שכולה שהוא רוצה שימותו עוד חיילים בכזו קלות דעת, מרדדת את השיח ובאה לבטל את הוויכוח ולא לנהל אותו בצורה לגיטימית.
סמוטריץ' איבד באופן אישי את בן דודו, לצד עוד רבים שהוא מכיר באופן אישי, ומייצג ציבור ששילם מחיר קשה ומדמם בשנה וחצי האחרונות. העובדה שהוא מסרב להמשך העסקה מול חמאס בוודאי לא נובעת מרצון במלחמה אלא מחשש אמיתי מהמחיר העתידי, שאת תחילתו אנחנו כבר רואים בימים אלו.
טוב יעשה לפיד אם יתנצל בפני סמוטריץ'. ולא בגלל ההתקפה האישית - אלא בגלל שבדבריו מנהיג יש עתיד פגע בכל מי שחושב שונה ממנו, ומחזיק בדעה לגיטימית וחוקית ולא מגיע לו לקבל אצבע מאשימה של חרחור מלחמה ומוות. ראש האופוזיציה הוא גם דמות ממלכתית, ונראה שלפיד שכח את זה.
התרעות פיקוד העורף