לפי ההצעה, הרשות הפלסטינית תוכרז כריבון הרשמי ברצועת עזה ותזכה לתמיכת האיחוד האירופי והאו"ם. תחת המטרייה הזו, תוקם ממשלת מומחים שתנהל את מפעל השיקום ותיתן מענה לאוכלוסייה. כוחות צבא מחמש מדינות שאינן תומכות חמאס ישמרו על החוק והסדר. בראשן מצרים, ירדן, איחוד האמירויות וארה"ב. המטרייה תאפשר לגיטימציה בינלאומית, תרומות, וגיוס השקעות.
השאלה הגדולה היא היכן חמאס בכל המבנה הזה. לכל ברור כי נכון לעכשיו, לא ייכון בעזה פתרון בלעדי חמאס ויש לשלבם בהסכמה. חמאס, על פי התוכנית המצרית, תהיה שותפה בשלטון, אבל לא הריבון. כאן המצרים אומרים לישראל: זו איננה התוכנית האידיאלית, אבל היא נותנת מענה למציאות. לו הייתם מחסלים את חמאס, הכל היה פשוט יותר. גם עבורנו.
השאיפה היא לבנות בצד חמאס גורם חזק, יציב, שייהנה מתמיכה בינלאומית. כל זאת תוך השגחה על החוק והסדר, ובפיקוח הדוק של ישראל וידידיה. ההנחה היא, שאם יצמח כוח שלטוני יציב ברצועה שאיננו חמאס, ברבות הימים תאבד חמאס מכוחה. אין תוכנית אינסטנט, סבורים המצרים.
כל תוכנית שתהיה, אם רוצים בהצלחתה, דורשת סבלנות וזמן להבשלה. בקרוב יתכנסו הערבים לפסגה בסעודיה, ויניחו את ההצעה באופן רשמי על שולחנן של ארה"ב וישראל.
למרות זאת, ראש הממשלה ושריו מתייחסים מעת לעת לחלופה הערבית באמצעות התבטאויות בתקשורת. בראיון ליעקב ברדוגו בערוץ 14, לפני כשבוע, אמר נתניהו: "כל הזמן שמעתי בין השורות ובכותרות כי אבו מאזן והרשות הפלסטינית יבואו ויביאו לנו עזה חדשה. איך אומרים ביידיש? Give me a brake. על מה אתם מדברים? הרי הם היו שם וראינו לאן זה הגיע, ואנחנו רואים איך הם מחנכים את הילדים שלהם".
ממשלת ישראל נלהבת מנוסחת הקסמים של נשיא ארה"ב – אבל עבודת מטה בנוגע אליה טרם נעשתה, ואיש מהשרים אינו יודע כיצד היא תתבצע. מדובר לעת עתה ברעיון כללי ולא בתוכנית סדורה. לידתה בכוונות טובות.
טראמפ רוצה להיטיב עם אוכלוסיית עזה ולפתור את בעייתה לתמיד. אבל בפועל זו תוכנית גירוש, ודגל שחור מתנופף מעליה. נכון, טראמפ מתכוון לאפשר להמונים בחירה האם לצאת מעזה או לחיות בה, אבל אין בכוונתו לשקם את ההרס. יוצא שהאזרח העזתי יתבקש לבחור בין עזיבה להישארות בגיהינום.
התרעות פיקוד העורף