בחיבוריו של דה סאד ניתן למצוא תיאור דקדקני של מקרי אונס ומעשי סטיות מינית, שרבים מהם כוללים אלימות שעוברת את גבולות האפשר. בספרו "הפילוסופיה של חדר המיטה" דה סאד לוקח אותנו למסע מרתק שבו הגיבורים והגיבורות שלו משתתפים בחילול הקודש, יחסי מין לא קונבנציונליים, גילוי עריות, מעשי סדום, חבטות והרבצות, קופרופיליה, נקרופיליה, אונס, עינויים ורצח של מבוגרים וילדים.
המטרה של דה סאד הייתה ערעור על הנורמה ויצירת מרד נגד הסדר החברתי הקיים, שחוסם את האדם ומדכא את האינסטינקטים הבסיסיים שלו. קשה לנו לדמיין שוטר שנקרא על מנת להציל נאנסת אשר בעצמו מבצע בה מעשה סדום נוסף. הדמיון של דה סאד מלא בשוטרים כאלה מכיוון שהוא דוחה על הסף כל נורמה חברתית. האונס של הקורבן שמתבצע מעמדה של כוח - היא היא המהות של הפילוסופיה שלו.
התשובה היחידה לשאלה מדוע התוקפן אונס את קורבן האונס, ולא מגלה כלפיו אמפטיה כלשהי, טמונה בכוח עצמו. במילים פשוטות, התוקפן הוא חזק ולכן הוא אונס שוב את קורבן האונס. בשפה אקדמית למדי, המשלבת מינון מוצלח של אינטלקט וארוטיקה, רציונליזם ואינסטינקטים, מנתח דה-סאד את המהפכה הצרפתית ואת המרד הגדול נגד החברות המסורתיות והארכאיות.
החיבור שנחשב לבולט ביותר של דה סאד הוא "הפילוסופיה של חדר המיטה". הטקסט הוא תמציתי, שנון ומדויק ובו דמויות דה סאדיות באות לידי ביטוי באפקטיביות רבה. דמותו של דולמאנס [Dolmancé] כפי שהיא משתקפת בספר היא מיוחדת עד מאוד - שילוב של איש הגות, סוטה מין, ליברטיסט, אתאיסט מושבע, מהפכן שהיה נכון לשלם מחיר חברתי כבד לשם מימוש עקרונותיו.
דולמאנס הוא שילוב של אישיות כריזמטית, מראה כובש, מיניות אגרסיבית ומסתורין. דה סאד מפענח את חידת אישיותו המורכבת של דולמאנס תוך התייחסות לרקע המשפחתי, החברתי, האידאולוגי והפסיכולוגי ששימש מצע לאמירותיו המהפכניות. לדולמאנס אין שום בעיה לאנוס את הקורבן מכיוון שזה מערער את כל הגבולות האדומית שהציוויליזציה הגדירה לעצמה.
בדומה לבעל שאנס את אשתו לשעבר, ומודה בבית משפט שהוא אוהב אותה ומזכיר לשופטים שהוא קנה לה שמלה יקרה - טראמפ אונס את אוקראינה תוך כדי השמעת מילות אהבה. טראמפ מפרשן את אהבה כיחסים הבנויים על עקרונות חומריים בלבד, מעין עסקה כלכלית, ללא ערכים וללא אמוציות, ואם הוא שילם כסף אזי הנאנסת חייבת לומר שהדבר נעשה מאהבה ולאפשר לו לחדור לתוכה.
את סיפור חייו של דולמאנס מספר דה סאד על רקע התקופה שבה פעל - המהפכה הצרפתית. מסעותיו הארוטיים של דולמאנס בחדרי מיטות בפריז מופנות כנגד שלטון רודני של המלך והמסורת אשר כובלים את היחיד באזיקים. במידה רבה זה היה נחשב למרד נגד הלוגיקה של החברה המסורתית ושל המונרכיה. באמצעות דולמאנס, דה סאד שובר את כללי הלוגיקה הפשוטים של החברה הארכאית.
כעבור שבוע, במסיבת העיתונאים, נשאל טראמפ האם המייל הזה הוא כלי יעיל למדידת האפקטיביות של העובדים הפדרליים הוא השיב "בהחלט" מכיוון שיש עובדים ועובדות רבים ורבות שכלל לא קיימים (do not exist) והוסיף כי הם/ן צריכים/ות להיות מפוטרים/ות (should be fired). הפעלת לוגיקה פשוטה מביאה אותנו למבוי סתום: כיצד ניתן לפטר עובדים/ות שכלל לא קיימים/ות? יש סתירה לוגית בין שני המשפטים: לא ניתן לפטר עובדים/ות שלא קיימים/ות. לטראמפ כאמור, בדומה לדולמאנס, אין לוגיקה.
טענת גרין היא כי סיוע אמריקאי לאוקראינה מביא להמון הרוגים ולכן יש לסיים את המלחמה לפי תנאים של רוסיה, קרי כניעתה של אוקראינה, על מנת להציל חיים. הסטנדרטים הכפולים שצצים בפרשה הזאת מחזירים אותנו למחזות של דה-סאד: מרג'ורי טיילור גרין, הקול המשמעותי של מהמפלגה הרפובליקאית, אשר מקדשת את ערכי המשפחה, חייה בעבר במשך תקופה ארוכה עם הבן זוג שלה, בריאן גלן, כשהיא עדיין נשואה לפרי גרין (Perry Greene).
בנוסף, מרג'ורי טיילור גרין עוררה לאחרונה סערה פוליטית אחרי שהשוותה את הנשיא ג'ו ביידן להיטלר, ובהמשך סירבה להתנצל, בטענה שאין בכך שום דבר מעליב. גם למרג'ורי טיילור גרין יש מקבילות רבות ברומנים של דה סאד.
התרעות פיקוד העורף