בינתיים לא נותר לנו אלא לסמוך על יכולתו של הרמטכ"ל לסרב לפקודה האווילית של הקבינט – קדימה הסתער בעזה ובכל הכוח. מצבא שנוקם בגלל טבח מחריד ולוחם באיומים קיומיים, צה"ל הופך בידי הממשלה לצבא שכירי חרב מתודלקים באידיאולוגיה ובכסף. זהו פשר המשכורות הנדיבות וההטבות למילואימניקים ולסדירים על רקע הסרבנות האפורה. להבנתי הדלה, כסף חשוב במיוחד למי שנדפק מהמצב, אבל כשהשאלה היא אם טוב למות בעד כספנו, התשובה היא לא. כל זמן שהצבא אינו מסתער, התוצאה בשטח היא 0:4 לשמאל. "גורם ביטחוני בכיר" מעריך שהמלחמה למיגור חמאס בעזה תימשך שנתיים. תרגיעו. לא שנתיים ולא נעליים. זו הדרך שבה המטכ"ל מסביר לקבינט הביטחוני שהדרישות שלו למלחמה בעזה חסרות תועלת ותוחלת.
ובחזרה לדיל הסעודי של טראמפ. מבחינת השמאל העקרוני, זו מכה של ממש. מדיניות טראמפ ושות' היא דיכוי כל מה שהוא דמוקרטי וליברלי בארצות הברית. אישית, טראמפ אינו שונה מכל ליכודניק טיפוסי בכל הנוגע לשלושת הכ"פים. כוח כבר יש לו, אלא שבמלאת 100 ימים לכהונתו הוא מגלה את מגבלותיו. כסף יש לו, אלא שזו התמכרות. מכאן ואילך הוא הולך על הכבוד. מעולם לא היה בג'ונגל האנושי פיל פוליטי בעל עור כה דק ושקוף. כל נפיחה אגבית של קומיקאי מזדמן מחרפנת את הנשיא למחוזות העלבון הילדותי והציוצים המטורללים.
זו הסיבה לכך שהוא מינה את סטיב וויטקוף להיות פרויקטור הנובל שלו. טראמפ רוצה להביא רגיעה מוסכמת במזרח התיכון ובאוקראינה. אם יצליח להביא אפילו רגיעה זמנית, זה יסדר לו נובל ואצבע בעין של כל הפרוגרס השמאלני. את המלחמות שביבי מחרחר טראמפ רואה כפגיעה אישית בסיכוייו להוסיף את הפסל המדושן שלו על הר ראשמור. זה מה שהאיש רוצה, והסיכויים שלו להשיג את זה הם כמו סיכוייו לגמור בחרפה. ביביסטים, תתחילו להתפלל לאופציה השנייה. זה מה שהבוס רוצה.
התרעות פיקוד העורף