הפרסום הדרמטי של עמית סגל עכשיו במהדורה, הזכיר לי את הפרסומון הזה מטורי במעריב בדצמבר האחרון. זה הוכחש בזמנו, אבל זה קרה. בינתיים זה הוקפא. גם רעיון החנינה עולה כאן. עכשיו זה פרץ החוצה מחדש ובעוצמה רבה, כחלק ממהלך אמריקאי-ישראלי בין יבשתי אינטרגלקטי, בהשתתפות שלושת הנשיאים: טראמפ, הרצוג ואהרון ברק, שמטרתו כפולה: סדר איזורי חדש במזרח התיכון, וביטול החקירה הנגדית של בנימין נתניהו.

בין ירושלים לוושינגטון מנסים עכשיו לתאם מועד (קרוב ככל האפשר) של מפגש נתניהו-טראמפ בבית הלבן ל״חגיגת נצחון״. הערכה: בשבועות הקרובים (אבל זה טראמפ, לך תדע).

נתניהו מוכן לעסקת הטיעון ההיא, שבמסגרתה יודה בעבירות מופחתות וירצה עונש מופחת (בלי מאסר בפועל), אבל הוא לא מוכן להטלת קלון שתיאלץ אותו לפרוש מהפוליטיקה. הוא כן מוכן לפרוש מהפוליטיקה בסיומה של הקדנציה הנוכחית. הבעיה היא שאין קונסטרוקציה משפטית שבמסגרתה אפשר להטיל עליו קלון שיחול רק בעוד שנתיים. אז עכשיו מחפשים קונסטרוקציות. משפטיות או אחרות. ויש גם את נושא החנינה. הנשיא יצחק הרצוג נשאל על כך השבוע בכנס כלשהו, ואמר שכדי שישקול הענקת חנינה צריכים קודם כל לבקש אותה ממנו.

לטור המלא של בן כספית, לחצו כאן