הצבא לא חקר את פשר המעקף שדרכו הועברה לנתניהו אינפורמציה מאחורי גב הרמטכ”ל, אף על פי שזה קל. מה שקרה, כנראה, הוא שהרמטכ”ל רמז על אופציית התפטרות אם יידרש לבצע פעולות שגובות חיי חללי שווא. מכאן ואילך אנחנו ממתינים. לוויטקוף, למצרים, לקטארים ולשלל מתווכים, כשלכל ברור שהעסקה תקועה.
בדיחת השבוע: ברצועה יש רעב, אבל אין הרעבה. היטמטמנו לגמרי? התשובה היא כן, והסיבה היא הצלחת הממשלה לטעת בציבור פסיכוזה חרדתית. לא כל רובה או טיל בצד השני מחייבים תקיפה.
החלק האפל בתהליכים, גם בלי דיבור ישיר או הסכם, הוא שיתוף פעולה בין הנהגות ישראל וחמאס. שתיהן מתנהלות כאילו הן חותרות לנוהל חניבעל בטיפול בסוגיית החטופים, וזאת בהמשך לשיתוף הפעולה הקבוע בהקרבת עמיהן על מזבח אמונות שווא רצחניות. הפתרון הוא להיפטר משתיהן. בעצם, הנהגת חמאס לא כל כך קיימת, אלא אם חמאס חוץ אכן בעד הסדר – ואז יש סיבה להרוג אותו.
זה לא אומר שהמשך השהייה תחת שלטון הכנופיה לא יוביל לחללי שווא. זה אומר שעבור הליברל־דמוקרטים נוצרה אפשרות לראות אור בקצה המנהרה.
התרעות פיקוד העורף