לאחרונה החלו עיתונאים וסופרים ישראלים לשגר מסרים לבכירים מצרים, במטרה שיגלו פתיחות כלפי ישראל ויחלו בבניית צעדים חדשים לבניית אמון. האחרונה בסדרת הפניות הללו הייתה איגרת פתוחה שכתב עיתונאי ישראלי לנשיא המדינה, עבד אל־פתאח א־סיסי, ובה דרש להפסיק את החרם המצרי על החברה הישראלית.

לעיתונאי ג'קי חוגי נדמה כי מצרים - על כל סופריה והוגי הדעות שלה - רתומה לרשתות החברתיות ומנהלת דיאלוג חלול ובלתי מקצועי עם דוברים רשמיים ולא רשמיים של צבא ההגנה, ועם אנשי תקשורת שטחיים ולא מוכרים. ואולם עיקרו של הדיאלוג הזה תפל, ומטרתו האמיתית לאסוף מידע ותו לא. צעירים אלה הם גדוד מצרי פטריוטי.

א-סיסי על רקע דגל מצרים. צילום: רויטרס

העיתונאי הישראלי מטיל לזירה את שמו של א־סיסי ודורש ממנו לשים קץ לחרם על ישראל. אני סבור כי אין קשר בין העובדה שא־סיסי הוא נשיא מצרים לבין החרם העממי. אין לא־סיסי תפקיד בהמשך החרם, כי המצרים עצמם אינם רוצים לשאת ולתת עם ישראל. השלום קר, והוא יישאר כזה, כל עוד לא תפנים ישראל את דרישות מצרים במסגרת השלום, ובראשן יציאתה מן האדמות הכבושות, הפסקת ההתנהגות הנפשעת והסכמה למדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים - כנגד שלום כולל עם מדינות ערב.

ישראל אינה מקבלת זאת, כי היא פשוט אינה רוצה שלום ולא פתרון. אין ביכולתה לקבל החלטה מכרעת בצלה של דעת קהל קיצונית. על כך מעידים כל סקרי דעת הקהל הרשמיים שמפרסמים מרכז בגין־סאדאת והמכון למחקרי ביטחון. וכן בצלה של חולשה מבנית במערכת משפט בלתי הגונה, וכנסת שאינה יודעת לממש את הפלורליזם שבו היא מתרברבת כל הזמן.

כל זה אינו מונע שליחה של שגריר מצרי חדש לתל אביב וקבלה של שגריר ישראלי חדש בקהיר. שהרי יש הבדל מהותי בין השלום הפורמלי לבין השלום העממי, הדורש כתבי האמנה מכל העיתונאים, הפוליטיקאים, האסטרטגים והאקדמאים. איני סבור כי הגעתם לשלב השכנוע העמוק, שאין מנוס משלום. לכן, הדבר הזה יידחה לשנים, עד שייוולד דור חדש בישראל, שיוכל למלא את המשימה הקשה. עד שיקום הדור הזה, ינוהל הסכסוך באותה דרך. השיח על חימום היחסים נושא עמו תנאים, וישראל אינה יכולה לעמוד בהם.

האמנתו של שגריר מצרים החדש. צילום: מארק ניימן, לע"מ

האמנתו של שגריר מצרים החדש. צילום: מארק ניימן, לע"מ

מעולם לא היה בישראל ולו סופר או משכיל בולט אחד, המגיע למחצית משיעור קומתם של אנשי הרוח במצרים, סופריה או מומחי האקדמיה שלה. הלוא אתם אלה ששדדתם עשרות ספרים וחיבורים מצריים וערביים, וגזלתם עשרות לחנים, מחזות וסדרות, ו"גיירתם" אותם בגלוי ולאור היום - כפי שעשיתם בהתמדה לאדמה הערבית, לזהותה ולשיוכה.

וכן, אני יודע כי מתקיימים שיתופי פעולה מובנים בין ישראל למצרים, רובם במסגרת המחויבות לתהליך השלום בין שתי המדינות. אבל מצרים העממית היא אחרת, ומחשבתה שונה באופן שאותו הישראלים לא יבינו. לפיכך אומר לכם בכנות את הדברים הללו:

1. אף בכיר מצרי לא יוכל לקדם שלום עממי. הדבר נתון בידיהם של מיליוני מצרים שעודם רואים בישראל מדינת אויב.

2. החרם הרשמי אינו עומד בסתירה לנחישות המצרית להיאחז בהסכם השלום הרשמי. אבל אין בכך כדי להעיד על רפיון. הצבא המצרי ערוך ומוכן לכל תרחיש אסטרטגי.

נשיא המדינה ראובן ריבלין, ושגריר מצרים, חזאם חיירת. צילום: מארק ניימן, לע"מ

3. איננו ששים אלי מלחמה עם ישראל משיקולים רבים ומגוונים, אך התקשורת הישראלית מכורה לדיווחי בלהות על היערכויות מצריות למלחמה, וטוענת שמדובר בעניין של זמן.

4. אל תדרוש מהנשיא א־סיסי שייצא ביוזמה למען ישראל, שהרי אין במצרים מישהו שמכיר אתכם ואת המחשבות שלכם טוב ממנו. אל תשכח כי בהנהגת מצרים עומד נשיא בעל רקע מודיעיני מיומן. הנשיא א־סיסי לעולם לא ישיב.

5. נתניהו לא ביקר במצרים ולעולם לא יבקר בה. על כן, מדוע אתם מתעקשים לטעון כי מצרים ביטלה את ביקורו המתוכנן אחרי הצהרותיו של שר האנרגיה על היחסים עם מצרים? העיתונות הישראלית היא שטחית, כושלת וצבועה בצבעים אידיאולוגיים. היא אינה יודעת את יסודות המקצוע. אין זה מעניינם של מומחי הדיפלומטיה והעיתונות במצרים לצאת ולהגיב על שקרי התקשורת שלכם.

6. אין מרחב תמרון ואין כל מקח וממכר בעניין השלום העממי או בעניין הסרת החרם. הסטודנטים המצרים ללימודי עברית שותפים לתחושות הללו. אל תהפכו אותם לחלק מהחבורה שלכם. צעירים אלה, אני חוזר ואומר, הם פטריוטים יותר מכפי שאתם מתארים.

7. מדינה במשקלה של מצרים, עם המקום שהיא תופסת באומה הגדולה, אינה יכולה להיכנס להתנצחות על עתיד השלום עם ישות גזלנית. אל תאמין לכך שישראל בטוחה, וכי השינויים באזור יקדמו בעבורה את השלום. האמן לי, ישראל עומדת בקרוב בפני סערות, אתגרים וסכנות גדולות, וחצאי הפתרונות ומקסמי השווא שלה לא יצלחו. איזו מדינה משוגעת מקימה חומות לאורך גבולותיה הגזלניים? איזו מדינה מזויפת סבורה כי היא חיה בביטחון - בעוד שהיא קרובה לסכנת פתע? מנהיגיכם יודעים זאת, אבל הם ממשיכים להתנצח.

נתניהו מסייר בתוואי הגדר המזרחית. צילום: תא הכתבים המדיניים

נתניהו מסייר בתוואי הגדר המזרחית. צילום: תא הכתבים המדיניים

8. הטילים כבר הגיעו אל לב תל אביב ואל דימונה, והעניין הוכרע. אל תאמין לכך ש"כיפת ברזל" או "שרביט הקסמים" יפתרו את הבעיה. הגבולות שעליהם הגנתם מאוימים. ישראל כולה חשופה לאסון קיומי לפחות במאה השנים הקרובות. תיאוריות ההרתעה שלה לא יצלחו, והצבא האלקטרוני החכם החדש לא יהווה פתרון. הבעיה, אם כן, איננה באיגרת שהפנית לנשיא. שלח איגרת לראש הממשלה שלכם, ואמור לו כי המצרים הם אלה שהחלו בשלום אתכם, והם לבדם. מצרים, כמוה כאיש אחד. לא הבנתם את חזון השלום של הוגי הדעות המצרים, שנכתב ותועד זה מכבר, אולי אף לפני שאתה עצמך חבשת לראשונה את ספסל הלימודים.

9. אמור לראש הממשלה הישראלי, כי כל מה שהוא ידע על ישראל, מצוי בסכנה. לא יעזרו החומות, הגדרות והאסטרטגיות המתוכננות, להפך. ישראל כולה בסכנה, ואגדת הגרעין אינה מפחידה איש.

10. אל תפנה לנשיא א־סיסי. אמור לראש ממשלתכם כי ישראל במשבר אמיתי. אין לה הנהגה המסוגלת להוביל מיזם שלום, ואין לה דעת קהל שרוצה לחיות בביטחון ולא במקלטים, ואין בה מפלגות שפניהן ליציבות, אלא רק להסלמה ימינה ולאימוץ אופציות ריקות.

הדיאלוג עמכם, קבלתנו אתכם ושבירת החרם שלנו עליכם דורשים שינוי בחשיבה הישראלית ובפרויקט הציוני כולו. זוהי משימה שאני יודע כי אקדמאים ישראלים עוסקים בה במעגלים חשאיים, למען המשך קיומה של ישראל בעתיד, ולא אוסיף.

ד"ר טארק פהמי הוא ראש היחידה הישראלית במרכז הלאומי למחקרי המזרח התיכון במצרים. דבריו פורסמו השבוע באתר החדשות "בלדנא אליום"

ד"ר טארק פהמי משיב לג'קי חוגי: "מיליוני מצרים רואים בכם אויב"

החוקר הבכיר בשירות ממשלת מצרים עונה לאיגרתו של עיתונאי "מעריב" לנשיא א־סיסי: "הכתובת לפניות אינה נשיא מצרים, אלא נתניהו. מדינה כמו מצרים לא תתנצח עם ישות גזלנית"