1 צפון רמת הגולן השבוע. במזג האוויר הסוער התנאים אינם מאפשרים לראות אפילו כמה מטרים קדימה מעבר לגבול. במידה רבה, הערפל והעננות הסמיכה מדמים את הקושי בגיבוש תמונת המצב. איך ייראה הגבול בשנים הקרובות, לאחר שמבחינה פרקטית, לפחות באזור הזה, מלחמת האזרחים הסורית כבר מאחורינו.

ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז שכוחות אסד שבו ותפסו את עמדותיהם בגולן הסורי. למתבונן מהצד המצב נראה בדיוק כפי שהיה ערב פרוץ המלחמה, לפני כמעט שמונה שנים. שתי החטיבות הסוריות שפרוסות לאורך הגבול עסוקות בעיקר בעצמן, בבניית עמדות ובהיערכות לימי החורף הקשים. המלחמה השאירה צלקות עמוקות: תשתיות אזרחיות בסיסיות כמו מים וחשמל נפגעו קשות, וההרס באזורים המיושבים, שבמשך שנים פעלו בכאוס שלטוני מוחלט, משפיע גם על המציאות היומיומית של הצבא. זמן רב יחלוף עד שיחזור המצב לקדמותו.

לכאורה, בחזרתו של הצבא הסורי לגולן יש פוטנציאל להשבת היציבות והשקט לאורך הגבול. בארבעת החודשים האחרונים שבו גם שני הגדודים של אונדו"ף ברמת הגולן, האירי והפיג'יאני, לפעילות מלאה. הרוסים מפקחים ומעבר קוניטרה שוב פתוח, אף שבשלב הזה הסורים, שחושדים בשיתופי פעולה, אינם מאפשרים כניסה של ישראלים דרוזים לביקורי משפחות. גם ייבוא התפוחים מהחקלאים הדרוזים בגולן עדיין לא חודש.

למרות זאת, בפיקוד הצפון לא משלים את עצמם כי המצב יחזור לקדמותו. סוריה השתנתה. הנוכחות של המיליציות האיראניות, בעיקר בפאתי דמשק, והחיבור שנוצר בין צבא סוריה לחיזבאללה, משנים לחלוטין את הערכת המצב של צה"ל. הגבול אומנם שקט, אבל המגמות שמתפתחות מטרידות מאוד את הצבא. הרבה מאוד סימני שאלה עדיין מרחפים, בעיקר בכל הקשור לאיומי טרור מהגבול, ולסכנה כי הגולן יהפוך לחזית נוספת במלחמה הבאה עם חיזבאללה.

אף שהן מרוחקות מהגבול, המיליציות השיעיות המופעלות על ידי כוח קודס האיראני מסומנות על ידי צה"ל כמי שעלולות להוציא אל הפועל פעולת נקמה בתגובה אפשרית לתקיפות ישראליות נוספות בסוריה. ההערכות הן כי מדובר באלפים בודדים של לוחמים. הרמה המקצועית וציוד הלחימה שלהן אינם ברמה גבוהה, ובצה"ל מעריכים שהאיראנים יכולים להשתמש בהן בעיקר ליצירת משוואת תגובה דרך ירי רקטות לעבר רמת הגולן. ניסיונות כאלה של האיראנים הסתיימו בכישלון חרוץ במאי האחרון, כשצה"ל נערך, ביצע פעולות חשאיות וגלויות ופרס מערכי הגנה. אבל בצה"ל מביאים בחשבון כי למרות הכישלון, ימי קרב מסוג זה יכולים להתפתח גם בשנה הקרובה. לפי הערכות, בתוך כמה שעות מרגע שיקבלו את הפקודה, מסוגלות המיליציות לירות עשרות רקטות לעבר מוצבי רמת הגולן מפאתי דמשק.

האפקטיביות המבצעית של פעולה מסוג זה אומנם מוגבלת, ועדיין, היא משקפת מציאות שבה האיראנים שואפים להשאיר בידיהם יכולת תגובה מול ישראל. הם גם לא יוותרו בקלות על הניסיונות להתבסס צבאית בסוריה, ולבנות כוח משמעותי יותר שיוכל להטריד את ישראל לאורך זמן.

2 האיראנים הם ממש לא הבעיה היחידה שעשויה להתפתח לאורך הגבול. יותר מכך - לפחות בשלב זה נראה שהאיום המרכזי שמתפתח הוא מצד חיזבאללה. מוקדם לדבר על חזית צפונית משולבת בסוריה ובלבנון שתיפתח במלחמה הבאה מול הארגון, אבל היא הולכת ומתגבשת. מכל הסימנים שעולים מהשטח, בצמרת חיזבאללה מבינים היטב את הפוטנציאל.

הנוכחות של חיזבאללה בגולן מורגשת. אלפים מלוחמיו כבר שבו ללבנון עם תום הקרבות, אבל נציגים מהארגון נשארו לסייע בשיקום הצבא הסורי, ואין סימנים לכך שהם מתכוונים לעזוב. אם עד עכשיו עיסוקם המרכזי היה הלחימה מול המורדים, הרי שהמוקד כעת הוא ישראל. בצה"ל מעריכים כי מעבר להכנת השטח כזירה נוספת במלחמה הבאה, אחת המטרות העיקריות של חיזבאללה היא הפיכתו של הגולן למגרש משחקים שממנו ניתן יהיה להוציא פיגועים נגד מטרות ישראלית, בלי לסבך את לבנון בעימות.

חיזוק לסברה הזאת אפשר למצוא בזהותו של האיש של נסראללה בסוריה בכלל ובגולן בפרט, חאג' האשם, שהיה אחראי לפיגוע החדירה והירי סמוך לקיבוץ מצובה ב־2002, שבו נהרגו שישה ישראלים. כיום זה נראה כמו היסטוריה רחוקה, אך מאז הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000 ועד פיגוע החטיפה שהוביל למלחמה ב־2006, חיזבאללה הפך את הצפון לגבול של טרור. האפשרות הזו נסגרה באופן כמעט מוחלט לאחר מלחמת לבנון השנייה, אך כעת סוריה פותחת אפשרויות חדשות.

בצה"ל מעריכים כי בדומה לאיראנים, גם חיזבאללה ינסה לחזק את כוחו באזור באמצעות גיוס שכירי חרב, סוג של ארגוני טרור מטעם, בניסיון לטשטש את עקבותיו. בפיקוד הצפון סבורים כי במצב הזה, ניסיונות לקידום פיגועים לאורך הגבול נגד מטרות צה"ל, כמו הנחת מטענים או ירי נ"ט, הם תרחישים סבירים ביותר בשנה הקרובה.

המשימה המרכזית של צה"ל היא לא לאפשר התפתחות של מציאות טרור שוטפת בגולן, ולכן ההנחיה לכוחות בשטח היא להגיב בחומרה על כל הפרה של ההסכמים. לפני כשבועיים דיווחו בצה"ל כי ירו לעבר שני חמושים שהתקרבו לגדר הגבול, אבל הפרטים המלאים של האירוע ממחישים עוד יותר את המדיניות: שני החמושים היו במרחק קצר מאוד מהגדר, ובגלל מגבלות שונות בשטח לא בוצע לעברם ירי. החמושים, שעד היום לא ברור מה הייתה כוונתם ומהי זהותם, התרחקו ונכנסו לרכבם. אף שהיה ברור שהם כבר אינם מהווים סכנה, טנק צה"ל ירה פגז לעבר הרכב הנוסע כאשר הוא במרחק של קילומטר מהגבול. הפגז החטיא, אבל המסר, סבורים בצה"ל, עבר היטב: כל כניסת חמושים למרחב תיענה באש מיידית.

כאמור, תמונת המצב בגבול הגולן לאחר חזרת צבא אסד מורכבת, דינמית, ועדיין אינה בהירה מספיק. ועדיין, ההערכה היא שאף שהחיילים הסורים חזרו לעמדותיהם הישנות, הגבול כבר אינו אותו גבול.

3 השבוע הזה עמד גם בסימן איתות מובהק מחמאס. מטען מאולתר שנשלח באמצעות טיסן דמה שמחובר לאשכול בלונים ענק התפוצץ כשהחבלנים פעלו לנטרולו, צה"ל תקף בעזה, רקטה נורתה מהרצועה ויורטה מעל אשקלון, וישראל מעכבת כרגע את הזרמת הכסף הקטארי לחמאס, שכבר מאיים בהסלמה. השבוע, בשיחת פרידה עם ראשי מועצות מקומיות, הגדיר הרמטכ"ל היוצא גדי איזנקוט את הסיכויים להסלמה משמעותית בדרום כ"בינוניים".

בעיצומו של משבר קשה בין הרשות הפלסטינית לחמאס ותהליך הסדרה תקוע לחלוטין בין ישראל וחמאס, מדיניות הממשלה והתגובות המאופקות מול ההסלמה בדרום ב־2018 יתפסו חלק מרכזי במערכת הבחירות. חמאס מבין זאת היטב ומשחק בקלף הפוליטי שהוא מחזיק בידו. השאלה היא עד כמה רחוק הוא יהיה מוכן ללכת. לפחות כרגע, עזה נראית כגזרה בעלת הסיכויים הגדולים ביותר להסלמה עד הבחירות. זאת אף שמבצע השמדת המנהרות בגבול לבנון עדיין לא הסתיים.

tguvot@maariv.co.il

צבא אסד חזר לגולן הסורי, אבל הגבול כבר אינו אותו גבול

איראן, ובעיקר חיזבאללה, נחושים להפוך את גבול סוריה לחזית המלחמה החדשה מול ישראל, ואין סימנים שהם מתכוונים לעזוב