ההכרה האמריקאית ברצח העם הארמני היא מכה קשה לארדואן | פרשנות

מי שהיה צריך להיות הראשון בקהילה הבינלאומית להגיב על המהלך ההיסטורי של ביידן, הוא ראש ממשלת ישראל, מולדת העם היהודי, שהיה קרבן לשואה האיומה ביותר בהיסטוריה האנושית. בנימין נתניהו שתק. עדיין לא אמר מילה. הוא טרוד בחיזור אחרי מנסור עבאס, ראש תנועה שכלל איננה מכירה בזכות קיומה של ישראל.

להחלטת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לתעד, לעגן ולהנציח בהיסטוריה העולמית את רצח למעלה ממיליון חצי אזרחים, נשים, ילדים זקנים, שאירע בראשית המאה העשרים בידי הצבא הטורקי, אז העות'מני, כרצח עם, ישנה משמעויות לא מעטות – ברמה הבינלאומית, האזורית והישראלית.

בראש ובראשונה ביידן מוכיח ומצהיר שהוא אנושי, הומניטרי. בשאיפתו, במאמצים ובמהלכים גורפים שיישם בשבועות הראשונים לכהונתו במטרה לשקם את מעמדה של ארה"ב כמעצמת-על נוכחת, משפיעה ומובילה, ביידן מוכיח שמעמד כזה בצמרת העולם חייב, יכול וזקוק לבסיס של אנושיות והומניטאריות. אין סתירה בין השאיפה להנהיג את העולם לבין דאגה, התחשבות ויחס של אדיבות וכבוד לבני אדם, לעמים ולארצות.

בערוץ האזורי, בהחלטתו להתעלם מהתנגדותו המדינית והנפשית של נשיא טורקיה ומזעמו הצפוי ולהכיר ברצח העם הארמני כהשמדת-עם, ביידן שלח מסר לראשי ארצות המזרח התיכון ולמנהיגי האזור: הסתיימה תקופת היחסים האישיים, הקשרים הפרסונליים, ההחלטות מאחורי הקלעים, העדיפויות האינטרסנטיות שאפיינו והכתיבו את המדיניות המזרח תיכונית של הבית הלבן בארבע השנים האחרונות.

מדובר במדיניות שנשיא טורקיה ניצל אותה, סחט אותה ונהנה ממנה יותר מכל ראש מדינה אחרת באזור. כשטורקיה רכשה טילי נ"מ 400 מרוסיה בניגוד למדיניות נאט"ו, קודמו של ביידן בבית הלבן שתק וסיכל יוזמה של הקונגרס - כולל של בכירים רפובליקנים - להטיל סנקציות נגד טורקיה. כבר בקמפיין הבחירות שלו, ביידן הבהיר שמדיניות החוץ שלו כלפי המזרח התיכון תהיה מבוססת על שיקולים ערכיים ומדיניים, חפים מיחסים אישיים ואינטרסנטיים מקומיים.

מעמדו של נשיא טורקיה נחלש בזמן האחרון. בעיני מנהיגי האזור, ההתנהלות התוקפנית של ארדואן הפכה באחרונה למטרד מעצבן. גם בזירה הבינלאומית הבכיר הטורקי נדחק באחרונה לשוליים ונעשה מבודד. כישלונו הגורף בנושא שהיה שאיפת חייו, לבלום הכרה אמריקאית ברצח העם הארמני, יעצים את חולשתו באזור ואת בדידותו בקהילה הבינלאומית. מדובר במצב שישנה את מאזן הכוחות באזור, שינוי שישראל יכולה להרוויח ממנו.

השאלה הגדולה היא איך מדיניות חוץ והתנהלות מהפכנית עם דגש על ערכים ישפיעו על היחסים בין ישראל לארה"ב. בכירים יהודים ותיקים בקהילה, שמכירים את ביידן מקרוב ועבדו עמו בעבר, יוצאים מגדרם לציין את ידידותו לישראל שהיא לדבריהם "אמתית, איתנה ובטוחה". הבכירים מציינים ומזהירים שהרבה תלוי בנתניהו. לדבריהם, עד עכשיו הוא לא התנהג כמי שבאמת מעוניין ביחסים טובים עם הנשיא.

בכיר יהודי, שלדבריו בילה שעות רבות עם ביידן בתפקידיו כסנטור וכסגן נשיא, אמר בשיחה עמו: "אני לא חושב שבשיקוליו להכיר ברצח העם הארמני כג'נוסייד ביידן חשב בכלל על נושא ובעיית הסכם הגרעין עם איראן. אבל  בלי משים בהחלטתו צפונה משמעות עקיפה, שהוא מבין ומכיר את הסכנה באיום שייווצר על ישראל ועל העולם בכלל אם איראן תגיע ליכולת של יצור נשק גרעיני. הוא לא יאפשר לאיראן להגיע ליכולת כזאת".