"ממשלת שמאל" - מדהים שהמיאוס והפחד מהשמאל הם אוקיינוס, בעוד שהיקפו במציאות הוא שלולית. הליכוד ומקהלתו מתעקשים לכנות את גוש השינוי כ"ממשלת שמאל", וחוזרים על כך בכל משפט בטון מלא בוז. השמאל אולי הרוויח את זה ביושר, אבל איך אפשר לקרוא "שמאל" לממשלה שבה 20 מנדטים שייכים לימין (סער, בנט וליברמן), 25 מנדטים למרכז (גנץ ולפיד), ו־13 מנדטים לשמאל (העבודה ומרצ)? זו ממשלת מרכז־ימין שגם שאריות השמאל משולבות בה, אבל זה פשוט לא מספיק מפחיד כשאומרים את זה ככה. זה לא נשמע כמו "סכנה למדינה".

"סכנה למדינה" - לפי הרשתות החברתיות, אותה "ממשלת שמאל" מתכננת קודם כל להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, אחר כך לוותר על הצביון היהודי, ואז להתפנות לשאר הזוטות. למי שלא נמצא ברשת זה נשמע כמו בדיחה - אבל זה הנרטיב השולט. הוא מגובה על ידי אמירות פורמליות של נתניהו, שהשבוע קרא לממשלה הנרקמת "סכנה למדינה ולחיילי צה"ל". מי שבכל מקרה לא מאמין למילה היוצאת מפיו כבר לא מקשיב, אבל מי שכן מאמין - נבהל ואפילו נכנס לפאניקה. אין פלא שבנט, שקד ולפיד חטפו מטר איומים על חייהם וצריך היה להצמיד להם אבטחה.

"הממשלה לא תחזיק מעמד" - בין עוצר ראיונות אחד למשנהו, השבוע שוחררו חברי ליכוד לדבר. כולם הביעו את אותה הערכה, כאילו חשבו עליה לבד. ההערכה אינה בלתי הגיונית - הרי גם אם תושבע ממשלת שינוי, הסיכוי שלה להיתקל בקשיים הוא גדול. אבל אם מדובר בממשלה שבכל מקרה לא תחזיק מעמד יותר מחודש־חודשיים, אז למה היא כזאת סכנה למדינה?

"אין שמאל רדיקלי בישראל" - הכפשות השמאל גרועות, אבל גם הטיהור העצמי שלו גרוע. יאיר גולן אמר השבוע ש"אין שמאל רדיקלי בישראל, אלא שמאל שאוהב אדם". לא נעים, אבל זה מגוחך בדיוק כמו דפי המסרים של הליכוד. בתוך שלולית השמאל בהחלט קיים שמאל רדיקלי. קיצוני, מניפולטיבי, רדוף בערכים מעוותים, שמעדיף להשתלח בישראל ובצה"ל על פני ביקורת קלה על חמאס או על הרשות הפלסטינית. הוא קיים בארגונים שטוענים לקידום "זכויות אדם" בעודם מכפישים את ישראל בכל מחיר, והוא לא אוהב אדם אלא מחרחר ריב ומדון. חשוב שגולן יכיר בו ויתנער ממנו, במקום להגיד שזה לא קיים.

"הזוי שבנט יהיה ראש ממשלה עם 6 מנדטים" - חברי הליכוד חזרו על כך שוב ושוב, תוך התעלמות מהעובדה שגם נתניהו הציע לבנט להיות ראש ממשלה ברוטציה. מה שהזוי הוא היכולת להציע לרע"ם לתמוך בקואליציה, ולמחרת להזדעק עד השמיים כשמישהו אחר מציע לרע"ם את אותה הצעה.

אותו כנ"ל לגבי הצעה לדרעי להיות ראש ממשלה ראשון ברוטציה כשהמנדט היה בידי הליכוד, אבל עתירה ליועמ"ש בית הנשיא כשלפיד מציע הצעה זהה לבנט. הזוי שלליכוד "מותר" להגיש הצעות מתוך כוונה ברורה לתחמן, אחר כך להיכנס בכל הכוח במי שלא מקבל את ההצעות, ובסוף להזדעק נגד הצעות זהות של הגוש השני. פלא שאנשים כבר לא מבינים כלום? כבר מזמן אין מה להבין.

הפוליטיקה שלנו התחרפנה, המינון בין התעלולים לבין העשייה יצא משליטה

מרוב סיסמאות יש כבר מי שמתקשים להבדיל בין המציאות לבין התעמולה. בעבר היו אתגרים קצת יותר גדולים, אבל האתגר פוליטי במהותו והוא עצום