שימו לב שגם שלושת השרים המעורבים בשוק הנדל"ן - שר השיכון אלקין, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הפנים איילת שקד - שומרים על פרופיל נמוך בהתבטאויות בנוגע אליו, אולי מפני שהם נזהרים לא ליפול בלשונם. השורה התחתונה: התוכנית של אלקין לא המציאה שום דבר חדש, זו הייתה התוכנית לפני "תוכנית למשתכן", ששודרגה־שונתה, ואפילו מבחינת מיתוג וקונספט אין בה בשורה לשוק.
יזמי הנדל"ן: דומה שהחברות הגדולות (כמו אפריקה ושיכון ובינוי) לא ששות להשתתף בשיווקים החדשים, כך לפחות לפי ראשי החברות, בגלל טירוף המחירים. לכן דווקא החברות הקטנות והבינוניות זורקות מספרים גבוהים ולוקחות סיכונים לא מבוטלים כי כל החישובים שלהן מסתמכים על עליות מחירים של 20%. בינתיים הולך להן מצוין, הציפיות מתגשמות, אבל זה עלול להיות סיכון בעתיד - גם להן וגם לבנקים.
4. מס רכישה ומשרד האוצר: הייתה התבטאות של מנכ"ל האוצר רם בלינקוב, שהשתמע ממנה שהאוצר שוקל־בוחן להעלות חזרה את מס הרכישה, אותו מס ששר האוצר הקודם ישראל כ"ץ הפחית בגלל משבר הקורונה. הבעיה בהתבטאות הזאת היא שזה מקרה קלאסי של האמרה "אם אתה רוצה לירות, תירה, אל תדבר". זה משחק של ציפיות, ואם משקיעים שישבו על הגדר אז שומעים את מנכ"ל האוצר מדבר על אפשרות להעלות את מס הרכישה, הם רצים לשוק לרכוש דירות. לכן גם בשוק הדיבורים עדיף לעשות ולא לדבר. רוצים להעלות את מס הרכישה? עשו זאת בהחלטה מהירה בתוך יממה, ואל תפתחו ציפיות או אשליות אצל השחקנים בשוק.
כלומר, משקיעים שכבר יש נכס בבעלותם נטלו הלוואה בשעבוד הנכס, הלוואה שנחשבת לזולה כי יש מולה נכס, וזו שימשה כהון עצמי לרכישת נכס נוסף. את זה בנק ישראל רצה למנוע, אבל גם הוא מבין שזה לא ימנע את סחרור המחירים בשוק. צעד קטן - לא צעד מהותי - שלא ישנה את המגמה.
6. אני חסיד של שוק וכלכלה חופשיים. איפה שיש בעיה של מחירים, צריך תמיד לחפש את הבעיה בפערים בין היצע לביקוש. אולם שוק הנדל"ן רחוק מהגדרה של "שוק חופשי" משום שיש בו התערבות ממשלתית רבה מאוד, כיוון שהמדינה מחזיקה את המשאב המשמעותי מאוד - הקרקע - ומשחררת אותו בשוק באטיות שלא מדביקה את הביקושים. כפי שאלקין אמר, הממשלה אכן מתכננת בחסר, משווקת בחסר, מספסרת את הקרקעות, והיא הגורם המשמעותי ביותר בעליית המחירים ובפער הגדול בין היצע לביקוש.
התרעות פיקוד העורף