תיכון הלבבות הצבוטים: סליחה, טראמפ, אם נפגעת מביבי, בבקשה אל תיפגע

משהו: עוד 14 יום לסוף השנה. רוצים עצות איך לבזבז מהר כספי ציבור? (אה, אין לכם כספי ציבור לבזבז?)

סליחה, טראמפ

אשת השנה האשכנזייה 2021

האות D היא שם מוסף יפהפה של עיתון איטלקי נפוץ מאוד.

“לפני כמה שבועות בעת הפגנה נגד החיסונים ברומא, כמה מהמפגינים הרימו כרזה שבה היה כתוב: ‘הפרוטוקולים של זקני ציון', והם טענו ש'לובי אשכנזי רוצה לשלוט בעולם',  ועכשיו, הודות לחיסונים ‘הם מצליחים בכך'. מדוע לדעתך בשנת 2021 עדיין יש איטלקים שמאמינים בעלילה האנטישמית הזו מהמאות שעברו?".

היא ענתה: “מאותה סיבה שיש אדם שאומר לאישה בת 91: ‘את חזירה, יש לך עור חזיר כל כך עבה שהיטלר לא הצליח לחתוך אותו, בואו נקווה שהקוביד יצליח'. אני מקבלת עוד עלבונות דומים. מעולם לא גיניתי את העבריינים, אבל הפעם עשיתי זאת, המשטרה מצאה אותו תוך 24 שעות, ואתה יודע מה הוא עשה? הוא ביקש מעורך הדין שלו להתקשר לבן שלי, שגם הוא עורך דין, ואמר שמרשו ‘מבוהל ממה שהוא כתב'. והוא ‘מבקש שיסלחו לו'".

אני קצת המום. חשבתי שאני מכיר איטלקים, והנה פתאום מוגלה כזו צצה. מה יש לאיטלקי לטעון שהאשכנזים רוצים לשלוט בעולם? בורלא הוא בכלל ספרדי. מאיפה איטלקי בכלל יודע מה זה אשכנזי? ומאיפה בא לו הרעיון שהיהודים הספרדים לא רוצים לשלוט בעולם? אני חושב שהוא כתב “הלובי האשכנזי" כי הוא יודע שלא נאה, ואולי לא חוקי, לכתוב הלובי היהודי. אשכנזים מותר לשנוא. זה דומה לרעיון שציונים מותר לשנוא, וזה לא נחשב אנטישמיות.

זרים מושלמים מאוד

מעודי לא הלכתי לסרט עם כל הרבה אנטי מראש כמו לסרט הישראלי החדש “זרים מושלמים". ידעתי שהסרט נעשה על פי סרט איטלקי באותו שם ועל אותו נושא: זוגות חברים נפגשים, ומשחקים משחק שבו כולם חושפים את הטלפונים הסלולריים של כולם.

לא רק אני הייתי בספקות. זו הייתה הקרנה למוזמנים מטעם קרן רבינוביץ', התומכת בסרט, ובקבלת הפנים אמרו לי רבים: כבר ראינו את הסרט האיטלקי. כבר אחרי רבע השעה הראשונה של הסרט הבנתי: אני מה זה נהנה. כל דקה הופתעתי לטובה מאוד. זה לא סרט ענק, אבל ההנאה והצחוקים באולם רבים.

כידוע, לסרט הזה עשו רימייק, זאת אומרת עשייה חוזרת, ב־22 מדינות ושפות שונות. אותו סיפור עצמו אבל עם דמויות אשר חיות באותה ארץ ובאותה שפה. בכל מקום זו הייתה הצלחה גדולה.

נחזור לסרט הישראלי החדש “זרים מושלמים". זה הסרט הראשון שעובד כרימייק לסרט ישראלי. אני מקווה שזו לא תהיה אופנה, כי תמיד מעשה חיקוי הוא פחות טוב מהמקוריות, אבל בכל זאת אשמח אם תרבות הרימייק תביא לקולנוע הישראלי חלק מהגישות של הקולנוע העולמי, למשל סרטים על ההרואיות של גיבורי מלחמה, האחרון הוא הסרט המצוין “צלף אמריקאי", שעשה קלינט איסטווד. הלוואי ונראה סרט דומה בגישתו בשם “הצלף הישראלי".

פינת השלולית

צפרדע שחה על הגב להנאתו בשלולית. פתאום הוא רואה נסיכה מתבוננת בו ומחייכת. הוא ראה אותה הפוך (טוב, הוא שחה על הגב), מיד הוא התהפך על בטנו ובלי להסס שאל אותה אם אפשר לקבל נשיקה. היא אמרה “ממממ אם תפתיע אותי, אתן לך נשיקה. בוא נשחק 'ארץ עיר', ונראה אם תוכל להפתיע אותי". ואז היא אמרה אאאאל"ף בי"ת גימ"ל טקה טקה טקה טם, והצפרדע אמר סטופ! היא אמרה ו', ותכף הם התחילו למלא את רשומותיהם.

הנסיכה סיימה ראשונה והתחילה ספירה עד 10 וגם הצפרדע סיים. ואז הם בדקו את התשובות. חי - שניהם כתבו וולבי. צומח - שניהם כתבו ורוניקה. דומם - שניהם כתבו וו... וכך הלאה ארץ - וייטנאם, עיר - ורד הגליל, ילד - ולדימיר, ילדה - ורד. ואז הגיעו למקצוע. הנסיכה רשמה וירולוג. א־הא, היא אמרה בלבה “הצפרדע לא יוכל להפתיע אותי", אבל הצפרדע הפתיע אותה ורשם וַלָן. חחח, ומאז ועד עצם היום הזה הם חיים באושר ועושר.