אני לא מקנאה בסוכני המוסד שמסתובבים בעולם בשמות בדויים, מתחפשים ומאמצים לעצמם שגרת חיים שונה מכל מה שאי־פעם הכירו. אני לא יודעת איך הם מצליחים לשקר כל כך הרבה ולאורך זמן, לא להתבלבל בניב המקום, בתרבותו ואפילו בסלנג שלו. אלו שכבר נתפסים, נחקרים או חשודים בכלל מעוררים את הערצתי, ואם הם לא נשברים בחקירתם, אני מוכנה לנשק את כפות רגליהם, על אמת, בלי שמץ ציניות.
בדרך אל החופש
סיוט כזה בביקורת הגבולות לא הייתי מצליחה לדמיין גם עם הרבה מאמץ. ואז שלפתי את מילת הקסם
התרעות פיקוד העורף