במרץ הודיעה לי כיפוש שהדרכון של גיאצ'ו הצדיק כבר לא בתוקף. "אני מבקשת שתטפל בזה. אני יכולה לסמוך עליך?", היא שאלה, ואני כמובן הנהנתי. כל שבוע היא שאלה מה קורה, ואני עניתי שזה בטיפול. לפני שבועיים היא שינתה טקטיקה והתחילה לשאול על הדרכון פעם ביום, ולפני שבוע היא כבר שאלה שש פעמים ביום. ולא הייתה לי תשובה.
הרי אני יכול להקדיש יום עבודה למדינתי הפרימיטיבית, לתת לגיאצ'ו יום חופש מבית הספר, לעמוד בתור בנתב"ג כמו פליט במעבר גבול באוקראינה, להיפרד מאלפייה, ואחרי כמה שעות יהיה דרכון זמני, כי ישראל מתנהלת כמו מדינה שחוברה לה יחדיו, אבל ברוק. הטמטום הרי הפך כאן לדת. למעט גביית מסים על גבול השלמות, לא יודעים לעשות כאן כלום. השרה של הפנים, איילת שקד, עסוקה רק בהישרדות פוליטית, אין לה זמן לטפל במפגע הדרכונים.
מהפחד מהטלפון הבא של כיפוש, התחלתי להתעניין אצל מביני עניין. "קוף, כמה לירות לאיזה מאכער חרדי ואתה מסודר. בני ברק זו בירת המאכערים", מסר לי אחד מהם. טוף, אז ביררתי קצת יותר, קיבלתי כתובת ונסעתי לחניוק בבני ברק. יש לו חנות, לא חשוב למה, בירכתי אותו לשלום ובתיאבון כי הוא אכל ארוחת בוקר.
אז אמרתי לו שאני מסכים איתו. שאלתי כמה צריך לשלם, הוא חייך וענה: "לי לא מגיע כלום. אתה תחליט על צדקה ותעשה אותה, זה יהיה שכרי. יום טוב לך, צדיק".
אין בעיה, לא רוצה אז לא צריך. אני שמייח שהיא מסתדרת יופי לבד, עול תמיד היה כבד לי.
# # #
נסעתי ליבנה, לקיתי בשגעת מפקק התנועה. אפילו בנת"צ ובשוליים היה עומס עצום, אז הקשבתי לרדיו. ינון ובן רבו ב־103FM מי יותר בבון ומי משקר יותר, אבל מריבות תמיד טובות לטרפיק. אני חי מזה, אז אני מבסוט. בכל תחנות הרדיו מקדישים זמן למצעד הדגלים, שיתקיים ביום ראשון. עלויות האבטחה של 16 אלף צועדים וצועדות הן עצומות. 3,000 שוטרים ולוחמי מג"ב גויסו בשביל עובדי האלילים עם הדגלים, יש גיוס של 300 פלוגות מילואים למג"ב, ואני מניח שבמחלקות הסיכול בשב"כ יש גם כוננות ברמה הגבוהה ביותר - כל זה בשביל מצעד שלא יקדם את חיי הציבור בישראל באינץ'. אולי תהיה אינתיפאדה קטנה של העראברים, אבל עובדי האלילים שלנו אוהבים אקשן.
התנועה בקושי זזה, ויתרתי על יעד הנסיעה וביצעתי פניית פרסה במחלף הקרוב כדי לעמוד בפקק עם הפנים צפונה, כי מצפון תיפתח הרעה. זחלתי על איילון והבטתי שמאלה לנתיב שאותו הקצה שר התחבורה בעבר בצלאל סמוטריץ' למכוניות עם שלושה־ארבעה נוסעים. הנתיב היה ריק. סמוצ'קנע שלנו משוכנע שגם בגוש דן כל בית אב מונה שש־שמונה נפשות, ושעל כל שמשה אחורית מודבק סטיקר: "נתניהו, העם חזק". הגחמות הפוליטיות עם השפעת בייס של כל דייר באגם הדרעק וכל חבר בגועליציית האפסים, זה האסון שלנו.
# # #
השערורייה מתעצמת כאשר נחשפים למאות המיליונים שיחולקו לרשויות המקומיות שראשיהן החזירו את רינאוי זועבי לגועליציה של אגם הדרעק. 200 מיליון לחמש רשויות מקומיות ערביות (כל אחת) זה שימוש ציני בכספי ציבור. כמה תקבל דימונה עכשיו, כדי להחזיר הביתה את מיכאל ביטון? אני במקומו דורש לפחות 200 מיליון, כי יש כאן כסף על הרצפה.
# # #
בחזרה למאבק המורים. כאן אני מעורב, כי יש לי ילד במערכת החינוך לשמונה השנים הבאות. אז הסתדרות המורים תקיים בשבוע הבא הפגנה, ולכן ישוחררו המורים מעבודתם ב־13:00 כדי להספיק להגיע להפגנה ב־18:30. הנהגת ההורים הארצית לא אוהבת את השחרור המוקדם של המורים. "הקביעה השרירותית אינה מקובלת בשום אופן וצורה. היא מהווה פגיעה לא מידתית".
אפשר היה לוותר על התגובה המטומטמת בעליל. השחרור המוקדם לא מקובל על ההורים, אבל לשלם שכר למורה ו/או גננת בסך 7־6 אלף בחודש, זה כנראה מאוד מקובל ולא שרירותי כלל אצל ההורים בהנהגה הארצית. צריך לסגור את ההנהגה, אני לא אוהב הנהגות שחבריהן אומרים וכותבים שטויות.
שכר עובדי מערכת ההוראה חשוב הרבה יותר מכסף קואליציוני בזוי. כדאי שההנהגה הארצית תבין שעלולה להיות שביתה של קצת יותר משעתיים־שלוש במערכת החינוך. אז די להיות מאכערים ולפרסם תגובות שאינן מתכתבות עם המציאות.
# # #
השבוע הזה היה השבוע של מירי "המחוננת" רגב. בישיבת סיעת הליכוד לקראת ההצבעה על חוק "ממדים ללימודים", היא נתנה את משנתה הפוליטית: "החלטנו שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה, אז אין כאבי בטן עם נכים, אין כאבי בטן עם מקרי אונס, ואין כאבי בטן עם נשים מוכות, אין כאבי בטן עם חיילים".
כמובן שאחרי פרסום דבריה היא טענה שהם הוצאו מהקשרם, וכל הדרעק המילולי של דייר/ת באגם הדרעק כאשר נחשפת הקלטה של מה שהם אומרים וחושבים באמת, מחוץ לאולפן הטלוויזיה. לזכותה של רגב, היא מדברת שטויות והרבה גם באולפנים.
לשמחת הלוחמים ותומכי הלחימה, הטמטום הפוליטי של "המחוננת" קבע שהאופוזיציה תתיישר עם הגועליציה הנסחטת והכושלת. אז באמת שכל אותם חיילים חייבים להודות לתא"ל (במיל') שארגנה להם את מענק הלימודים.
אבל האתרים שקוף וזמן כנסת ירדו לשטח כדי להביא לנו נתונים מה בדיוק עשתה המחוננת שלנו בשנה הפרלמנטרית האחרונה. בחודש שעבר היא נכחה כ־49 שעות בלבד באגם הדרעק, 116 דיירים באגם נכחו יותר שעות ממנה. מאז יוני 2021 הגישה מירי שאילתא אחת על העלאת בני המנשה. זה נושא שקרוב ללבה ככל הנראה. מצוקת החיים כאן פחות מעניינת אותה.
נכון לסוף ינואר 2022 היא הגישה שש הצעות לסדר היום של אגם הדרעק, שלוש מהן אושרו. במהלך השנה היא נכחה בדיון אחד בוועדות בדצמבר 2021, רק כדי לברך על קיום דיון במכסות הביצים.
כמובן שמירי "המחוננת" רגב טענה שהפרסום שקרי, אז בשקוף בדקו את עצמם עוד פעם – והגיעו למסקנה שהפרסום נכון. לשכתה טענה שבשנה החולפת "היא הגישה 27 הצעות חוק, ועוד הצעות חוק רבות בתהליכי עשייה". אבל בפועל היא הגישה 13 הצעות חוק, כאשר רובן לא יגיעו כלל לדיון, כמו ההצעה לסגור את גללי צה"ל. היא לא אוהבת את התחנה אחרי שברדוגו הודח משידורים בה. אני מסכים איתה, חובה לסגור את היחידה הצבאית הזו, שנוחה רק לאגם הדרעק לפי הגועליציה השלטת.
כאשר מירי המחוננת הייתה שרת הספורט, היא קבעה שיאים חדשים. סנדי כהן, שחקן מכבי תל אביב, שהצהיר שיש לו דם אינדיאני, קיבל אזרחות ישראלית בזכות פנייתה לעוד מאור גולה – אריה־גאנעב־סדרתי־זכאי־צדיק־תמיד – שמדובר בשחקן שתרם המון לכדורסל הישראלי. הוא לא שיחק בליגה בתקופה שבה הגדירה את תרומתו לכדורסל הישראלי.
במקביל היא החליטה להיטיב עם קבוצות הכדורסל בליגה הראשונה, שהחליטו לשתף עד עשרה זרים בעונה. בכמות כזו, ישראלים גם לא יכולים להתאמן. אז הוחלט על פיצוי לקבוצות שישתפו ישראלים לפי ספירת דקות המשחק שלהם. שר הספורט הנוכחי חילי טרופר אימץ את הרעיון, והמענק יהיה 700 אלף שקל בעונה. מענק זה יופי, אבל ועדת הכספים לא ביטלה את תקנת המס לספורטאים זרים. המס המרבי הוא 25%, לעומת מס מהשקל הראשון לכדורסלן ישראלי.
בנוסף, כל כדורסלן אמריקאי זר (כשאמריקאים הם רוב מוחלט לגמרי) לא משלם מס עד שכר של 108 אלף דולר בעונה. סכום זה מוגדר כהחזר הוצאות לפי 400 דולר ליום. אבל אין ספורטאי זר בארץ שלא מקבל בנוסף דירה ורכב, ולעתים גם מימון ארוחות. אז מה קורה כאן? אם אזרח ישראלי מאחר בהגשת דוח על הכנסותיו, הוא נקנס באלפי שקלים, אבל קבוצות הכדורסל מרמות הפקר־הפקר־פטרושקה כבר עשרות שנים - ודיירי אגם הדרעק לוחצים לא לחקור את הרמאות הזו. כולם יודעים, כולם שותקים.
איגוד הכדורסל עושה כל שביכולתו לפזר את מנהלת הליגה, בגלל סיבות שונות. אחת מהן היא התחמקות של קבוצות ליגת העל מתשלום של 20% מהכנסות הקבוצות מזכויות שידור והסכם שיווק עם הטוטו. לא בא להן לשלם. עכשיו מתנהל מו"מ קשוח והקבוצות גייסו את יואב הורוביץ, בעבר מנהל לשכת ראש הממשלה. עד שהורוביץ ילמד מי נגד מי, ועל כמות האינטרסים שמתבססת על חברות כפולה במנהלת ובהנהלת איגוד הכדורסל, יחלפו חמש־שש שנים. גם בתום תקופה זו הוא לא יענה נכון על תשע שאלות מחוסר ידע, ועל העשירית לא יוכל לענות גם אחרי 75 רמזים של גיורא חמיצר.
כסף ציבורי תמיד היה פארש בספורט, זה קטן על המאכערים להפוך אותו לזבל.
אבנר גיטקר עיצב קריקטורה נפלאה עם עשרת הדיברות החדשים: תגנוב, תרמה, תפלג, תסיט, תשפיל, תשחד, תשקר, תשחית, תחמוד, תכשיל. כל כך מתאים לנו, עובדי האלילים וכרותי האונה.
התרעות פיקוד העורף