שני אישי ציבור הסתובבו ביום שני השבוע במסדרונות הכנסת כאחוזי תזזית בניסיון לקדם את האינטרסים של שולחיהם. האחד הוא ח"כ חיים כץ (הליכוד), והשני הוא עו"ד רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב.
ח"כ כץ ביקש להעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שלו להגבלת עמלת פתיחת תיק משכנתה בבנקים ל־360 שקל. יופי של הצעה, אלא שבאותו הזמן חברי הכנסת כבר היו טרודים בענייני הקדמת הבחירות – ונטשו את המליאה.
בכוחותיו האחרונים הצליח כץ להעלות להצבעה את ההצעה, שאושרה ברוב "חסר תקדים" של חמישה חברי כנסת ללא מתנגדים. חבר הכנסת, דווקא מהאופוזיציה, הצליח אם כן כנגד כל הסיכויים במשימתו.
מנגד, עו"ד כהן נכשל בניסיונו לשכנע את חברי הכנסת להצביע בעד מתווה הפיצוי לעסקים קטנים נפגעי גל האומיקרון. "אל תשימו את העצמאים ובעלי העסקים בישראל כבני ערובה במשחק השחמט הפוליטי שאתם מנהלים", הוא התחנן. "התעשתו ברגע האחרון, התעלו מעבר לשיקולים הפוליטיים ואשרו את מתווה הפיצוי".
אלא שזה לא עזר, והצעת החוק של שר האוצר אביגדור ליברמן לא עלתה אפילו להצבעה, כדי לחסוך השפלה נוספת. העצמאים ייאלצו להמתין עד תחילת 2023, שנה מפרוץ גל האומיקרון, כדי אולי לקבל את הפיצוי.
שני מקרים פרלמנטריים הזויים אלה מבהירים היטב לאיזה אבסורד נקלעה הממשלה ומדוע היא נפלה. מצד אחד, הצעת חוק של ח"כ מהליכוד מאושרת בתמיכת הקואליציה, ומנגד הצעת חוק של שר האוצר לפיצוי העצמאים אינה מועלית אפילו להצבעה מחשש לכישלונה.
את מחיר ההתנגדות האוטומטית של הליכוד, שרצתה להפיל את הממשלה גם במחיר שריפת המועדון, ישלמו עסקים קטנים, שכירים, מקבלי שכר מינימום, או סתם שכירים שנתקעו ללא הסכמי עבודה. הליכוד אומנם ניצחה, אבל זה ניצחון פירוס. את המחיר כבר משלמים האזרחים, שיצטרכו לממן מערכת בחירות חמישית בעלות של 3 מיליארד שקל. ושוב תעמוד על הפרק השאלה אם יום הבחירות יהיה שבתון.
אלא שגם חברי הקואליציה אינם פטורים מאחריות. "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו", נכתב בספר ישעיהו. ואכן, חברי הכנסת הסוררים של ממשלת בנט־לפיד, שזכו לחמש דקות תהילה, הצליחו במשימתם להטביע את ספינת ממשלת השינוי.
שוק הדיור הפך לשיח המרכזי בסוגיית יוקר המחיה, ויש להניח שיהיה אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות הקרובה. השבוע הוקם מחדש מאהל המחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב, על רקע שכר הדירה הבלתי נסבל ומחירי הדיור.
על רקע זה כבר נשמעות זמירות אופטימיות יותר מכיוון מקבלי ההחלטות. שר האוצר ליברמן חזר בו מההערכות הפסימיות מהחודשים האחרונים, וכעת הוא מעריך שמחירי הדיור לא רק שייבלמו, אלא אף יתחילו לרדת לקראת סוף השנה. כשמשנים את הטון, גם הציפיות משתנות.
גם יו"ר רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), יעקב (ינקי) קוינט, מחזיק בהערכות דומות. בשיחה איתי הוא אומר כי "מחירי הדיור מושפעים מגורמים רבים, ואנחנו עושים כל דבר שבתחום אחריותנו, ובעיקר הגדלת ההיצע. יחד עם העלאת הריבית וצעדים משלימים, מחירי הדיור יתמתנו ואולי יירדו עד סוף השנה, תלוי כמובן במידת היציבות הפוליטית".
בשבוע שעבר תקף במדור זה שר השיכון לשעבר יואב גלנט את רמ"י ואת מה שהוא מכנה מחדליה. אלא שעם הנתונים בשטח קשה להתווכח. השבוע פורסם על ידי הלמ"ס שקצב התחלות הבנייה זינק ברבעון הראשון של 2022 ל־20 אלף דירות. גידול של 40% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
קוינט מציין כי "התנגדות חלק מפקידי האוצר לתוכנית - לגיטימית, והם עושים את מלאכתם נאמנה. 'המשחק' בתוך המערכת הוא לשמור על הקופה הציבורית ולאזן בין הצרכים השונים. תפקידנו הוא להשמיע את העמדה המקצועית, אבל בסופו של דבר השרים מכריעים ומחליטים מהן נקודות שיווי המשקל הנכונות והראויות".
לדבריו, "איום קיצוץ התקציבים שהושמע נגד משרד השיכון ירד בסופו של דבר מהפרק, ופקידי האוצר חזרו בהם מהר מאוד. משרד השיכון ממשיך לעבור כרגיל".
ועדת הכלכלה הייתה מאז ומעולם זירת פיגוע עבור המערכת הבנקאית. סוגיות כמו עמלות, משכנתאות, ריביות וענייני סניפים חביבים במיוחד על חברי הוועדה. נושאים כאלה מתכתבים במישרין עם כיסו של הציבור.
בתוך שבועיים בלבד, בלי או עם קשר לשוק הנדל"ן המבעבע או לבחירות המתקרבות, שתי יוזמות פיננסיות הוצפו לסדר היום. בראשונה כבר התחלתי לגעת בפתיח הטור, והיא עוסקת בהגבלת עמלת דמי פתיחת תיק משכנתה ל־360 שקל במקום עמלה של 0.25% מגובה המשכנתה (חיסכון של אלפי שקלים בממוצע).
בהצעה האחרת קרא יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון לנגיד בנק ישראל לחקור את סוגיית ההלוואות המשלימות לרכישת דירה, ולבחון יישום פיילוט שיאפשר קבלת משכנתה של 80%־90% משווי הדירה. נשמע סביר? אז זהו, שלא.
ואכן, לפני דיון מרכזי כלשהו, מגיעים נציגי הבנקים ונציגי הפיקוח על הבנקים, שהם בדרך כלל מליצי היושר של הבנקים. גם הפעם התכוננו בפיקוח על הבנקים היטב לאירוע, מחשש לפגיעה בקודש הקודשים - יציבות המערכת הבנקאית.
אז אולי הגדלת אחוז המימון עלולה להגדיל את הסיכון הבנקאי? ממש לא. רק 0.02% ממקבלי ההלוואות מפגרים בהחזר המשכנתה, וגם אז - לפני שהדיירים מושלכים לרחוב יש תמיד סידורים חלופיים.
עובדה שבתוכניות הדיור הממשלתיות, כמו מחיר למשתכן או מחיר מטרה, נהנים הלווים ממימון שיכול להגיע ל־90% משווי הדירה המחושב לפי מחירי השוק, ולא לפי שווי הדירה בהנחה, ששולם בפועל.
וכעת למצעד התירוצים לכך שאי אפשר, מסוכן ואולי גם לא אחראי להגדיל את אחוז המימון. ד"ר זיו נאור: "תכלית מגבלת המימון היא להגן על הלקוחות, כך שלא ייקחו הלוואות גדולות מדי ומסוכנות מדי. כרגע התפיסה היא שהסיכונים לא מצדיקים שחרור מגבלות. הריביות והאינפלציה עולות, וגם ההחזרים החודשיים של אלו שלקחו הלוואות בדרך לעלות. הציבור צריך להבין את הסיכונים ולחשוב טוב אם יוכל לעמוד בהלוואות האלו".
ד"ר נמרוד שגב הסביר מדוע נלקחות הלוואות משלימות: "לעתים ההלוואה הנוספת נדרשת על מנת לעמוד בהון העצמי, אך יש גם סיבות אחרות, כדוגמת הוצאות בלתי צפויות, שיפוץ, עלייה בתשומות הבנייה וכדומה".
עידו יד־שלום ציין: "יכולנו לתת הקלה שכזו, משום שכאשר הדירה תימכר, זה יהיה במחיר שוק ומחיר השוק הוא שמגלם את הסיכון. אבל זה לא מומלץ".
ד"ר נטליה פרסמן הוסיפה ש"שיעור המימון הוא רק חלק ממכלול המגבלות. יש מגבלה נוספת שחלה על שיעור החזר המשכנתה מההכנסה החודשית של המשפחה, וזה מה שקובע. מתן אשראי גדול במסגרת המשכנתה יתדלק עוד יותר את מחירי הדיור".
אם כן, נציג בנק לאומי תומך בעמדת יו"ר הוועדה ח"כ ביטון, שסיכם את הדיון: "על בנק ישראל ומחלקת המחקר בכנסת לבדוק מי נותן את ההלוואות המשלימות למשכנתה. צריך לבדוק את עדכון תקרת ערך הדירה שממנה נגזרת המשכנתה, שנקבעה על 1.8 מיליון שקל ולא עודכנה מאז שנת 2016, ולבחון פיילוט על פני מספר שנים שייטיב רק עם מחוסרי דיור".
ההצעה השנייה שאושרה השבוע נוגעת להגבלת גובה עמלת פתיחת תיק משכנתה. החוק, שייכנס לתוקף באוגוסט, יחול גם על מוסדות חוץ־בנקאיים מפוקחים. עוד לפני שארחיב בנושא, כדאי לשמוע מה יש לאיתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, לומר בעניין: "הכנסת קיבלה החלטה שרירותית המנוגדת למקובל במדינות העולם וללא כל בסיס מקצועי. בעלי ההון ומשקיעי הנדל"ן הרוכשים דירות בעשרות מיליוני שקלים, ישלמו את אותה עמלה גם אם זו דירתם העשירית. ממש כמו זוג צעיר הרוכש את דירתו הראשונה ב־1.5 מיליון שקל".
ח"כ חיים כץ (הליכוד) הינו אחד הפרלמנטרים הפעילים ביותר בשנים האחרונות בנושא צרכנות בכלל וצרכנות פיננסית בפרט. הוא עשה עבודה מעולה לא רק כח"כ אלא גם כשר העבודה והרווחה לשעבר. לדוגמה, הוא חתך את גובה דמי הניהול שהחוסכים משלמים לקופות הגמל והפנסיה.
ביום רביעי הקרוב הוא התכוון להעלות להצבעה בכנסת הצעה להגבלת המחיר על שינויים שדייר מבקש לבצע בדירות, אבל זה כבר לא יקרה. "אספר לך אנקדוטה", הוא אומר. "כשפעלתי להורדת המשקל של שק מלט שמותר לשאת מ־50 ק"ג ל־25 ק"ג, האשימו אותי שאני מקדם את האינטרסים של נשר, כשאני בכלל לא קשור אליהם. אני שמח לראות שבאתרי הבנייה יש היום סבלים שסובלים פחות".
"שילמתי את הקנס, הלכתי הביתה ואמרתי תודה. החלטתי לשלם את הקנס כדי שהתהליך לא יימשך עוד חמש שנים. כשיהיו פריימריז בליכוד, אשתתף בהם. ב־20 בנובמבר אני אמור להתמנות כיו"ר דירקטוריון קק"ל וכשתהליך המינוי יושלם, אזי אפרוש".
התרעות פיקוד העורף