איש מוכשר, רועי פולקמן, כך מעידים מי שמכירים את מי ששובץ על ידי משה כחלון במקום התשיעי ברשימתו לכנסת. פולקמן נכנס לפעילות ציבורית לפני למעלה מעשור, כשהקים יחד עם ניר ברקת את תנועת "רוח חדשה", ששמה לה למטרה "להילחם בהגירה השלילית מירושלים". אתר האינטרנט של "רוח חדשה" מספר שמדובר בארגון הצעירים הגדול ביותר בבירת ישראל, ומציין בסיפוק ש"תפיסת עולמה של התנועה הוטמע בהדרגה בסדר היום של עיריית ירושלים וממשלת ישראל...".
"יש קונסטלציות בהן אפשר להגיש לוועדה הצעה אחת שהיא תיבחן", הסבירו בעירייה בתשובה לפנייתי. הלאה. סמוך מאוד להחלטה הזו החלה העירייה לחפש מי שיעסוק עבורה ב"גיבוש תוכנית צמיחה לירושלים וניתוח תחרותיות אזורית". ברקת מבקש כבר תקופה ארוכה לבנות לירושלים תוכנית חומש והעבודה שביקשה העירייה כללה, לפי המסמך שהוציאה, "הכנת דוח תחרותיות הסביבה העסקית בירושלים", "גיבוש מערכת מדדים חברתיים לעיר" ו"איתור ואפיון מנועי צמיחה לקידום וכתיבת תוכנית לאומית לקידום צמיחת העיר".
במחלקה המשפטית נקבע כי אין צורך בפרסום מכרז על התפקיד והעירייה יצאה למהלך שאיפשר למועמדים שראו את עצמם מתאימים, להגיש הצעות. ההליך הזה, חשוב לציין, לא פורסם בשום מקום באופן פומבי. לאף אחד לא הייתה שום דרך לדעת שישנה אפשרות להגיש הצעה. כמעט לאף אחד.
רגע, תשאלו, איך יכול להיות שביצוע הפרויקט יעלה למעלה ממיליון שקלים כשההצעה שהגישו פולקמן ופריינד דיברה לכאורה על 267 אלף שקל בלבד?
תגובת עיריית ירושלים: "מר פולקמן הוא מהמומחים הגדולים בארץ למדיניות ציבורית וההתקשרות עם החברה בה עובד אושרה בשל מומחיותם והיכרותם המעמיקה עם תהליכי חדשנות בעולם המוניציפלי בארץ ובעולם, היכרותם הייחודית עם שיטות המחקר של פרופ' מייקל פורטר, השותף בתוכנית אסטרטגית לצמיחה כלכלית של ירושלים, ובשל היכרותם המעמיקה עם תהליכי העבודה העירוניים, שכן פולקמן שימש בעבר כמנהל האגף למדיניות ותכנון אסטרטגי והוביל תהליכי עומק נרחבים בעיר. ההתקשרות בוצעה בשקיפות מלאה, בליווי משפטי מלא ועל פי כל הנהלים והחוקים .פולקמן ופריינד עובדים בין השאר גם עם עיריית תל אביב, עיריית חיפה, משרדי ממשלה וגופים רבים ותרומתם לעיצוב תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של העיר רבה ומשמעותית".
כמה הערות חשובות צריך להוסיף לעניין הזה. האחת, שהבדיקה סקרה את עיתוני 2014 עד ליום 10 דצמבר, קרי עד היום שבו פוזרה הכנסת והחלה רשמית מערכת הבחירות. כל החודש וחצי האחרונים של הקמפיין, התקופה שלטענת נתניהו התקשורת מנסה להביא להחלפתו, כלל לא נבדקה.
הערה שנייה: בדיקה שכוללת רק את העיתונים היומיים המודפסים היא חסרת ערך. בישראל יש שני עיתונים גדולים, ידיעות וישראל היום, שבגדול מקזזים זה את זה ביחסם לנתניהו (אף שלצורך הדיוק צריך לציין שלפי בדיקת "יפעת" הסיקור החיובי בישראל היום גדול מהסיקור השלילי בידיעות) ולצדם כמה עיתונים קטנים יותר, שבכולם הפער בין הסיקור השלילי לחיובי הוא של עשרות אחוזים לטובת השלילי.
מה שחשוב זה שאם בעיתונות הכתובה ישנו "ישראל היום", אין כלי תקשורת משמעותי שכזה בשאר המדיומים. משכך, הנתונים של ליברל לא משקפים את הקמפיין חסר העכבות והעוצמתי שלYNET נגד ראש הממשלה, והם לא משקפים את מהדורת החדשות הנצפית ביותר בישראל, שבה יושב אמנון אברמוביץ כ"פרשננו" היחיד ולועג לראש הממשלה ללא הרף.
ועוד הערה אחרונה. לכתבה ב"ליברל", צורף טור מתלהם של העורך, רותם דנון. דנון ניסה להוכיח באותות ובמופתים שאפילו "ידיעות אחרונות" כבר לא תוקף כל כך את נתניהו והוא אפילו מצא לזה הוכחה. את כתב התביעה שהגיש לפני שנה אב הבית במשרד ראש הממשלה מני נפתלי, כתב דנון, סיקר ידיעות באופן מינורי וזהיר. אלא מה? רצה הגורל האכזר והמאמר של דנון התפרסם ימים ספורים לפני שמני נפתלי הגיש את התצהירים שלו נגד אשת ראש הממשלה. מעניין אם גם אחרי שעקב אחרי הסיקור ב-YNET וקרא שם על "פרש, האלכוהול של שרה נתניהו", רותם דנון עדיין מזהה שם סיקור זהיר ומינורי.
מבקר המדינה מסרב לפרסם את הדוח הזה, אבל אתה, יואב גלנט, יכול. קדימה, נראה אותך. באומץ. פרסם את המסמך של מבקר המדינה ונדע פעם אחת ולתמיד מי אומר את האמת ומי משקר.
התרעות פיקוד העורף