זיו ינר מלווה כבר שנים את בתה בת ה-17 בתהליך ההתאמה המגדרית שהיא עוברת. לאחר שהבת התלוננה כי נמאס לה שפונים אליה בלשון זכר בגלל קולה וביקשה מאמה לבדוק אם יש דרך כלשהי לשנות את הקול, מצאה זיו את ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית למחלות הגרון ומיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז הרפואי א.ר.ם, שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ. בתה עברה לאחרונה ניתוח לנישוי הקול ולדברי זיו: "החיים של בתי השתנו מקצה לקצה. לא עוד מבטים מוזרים כשהיא פותחת את הפה לומר משהו, לא עוד טעויות מול נציגי שירות טלפוניים".
הבת שלי סירבה לדבר בטלפון עם זרים, אפילו להזמין אוכל לא היה אופציה מבחינתה. מקרה של שיחת טלפון עם נציגת שירות הבנק, שסירבה לתת לה שירות כי הקול שלה נשמע גברי והיא רשומה כאישה בבנק, פגע קשות בביטחון של בתי.
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של הבת שלי לומר לגברת בקו השני שהיא אישה, הקול הסגיר אותה וברגע של כעס, הבת שלי ניתקה את השיחה בעצבים כי הנציגה לא הצליחה להבין, איך נערה נשמעת נער וחשבה שזאת הונאה. "אני לא מדברת יותר עם אנשים בטלפון" היא הכריזה, וכך היה.
גם בסופר, נערה שמקפצת עם שמלה ושיער ארוך, קוראת לי: אימא אני רוצה פירות... מבט עוין של גבר בשנות ה-50 כלפיה, גרם לי דריכות ועצב רב, הבת הטראנסית שלי יוצאת מהארון בכל פעם שהיא פותחת את הפה שלה וקול גברי ונמוך נשמע.
בוקר אחד בת ה-17 אמרה לי: "אמא נמאס לי שפונים אלי בלשון פנייה לא נכון... אני אישה, נקבה.
בבקשה תבדקי אם יש הליך רפואי כדי לשנות את המצב הבלתי נסבל הזה". חקרתי בגוגל, שוחחתי עם טראנסיות מהקהילה וחשכו עיניי. ניתוחים במיתרי הקול בתאילנד, מסוכנים ועלולים להשאיר טראנסיות עם קול פגום לנצח.
אספתי את עצמי, אחרי לילה של דמעות וסיוטים והמשכתי לחפש, כי הבת שלי במצוקה, ואיזו אימא לא תעשה הכל כדי לסייע לבת שלה?
והנה כמו במטה קסם, הגיעה אליי כתבה על רופאה מופלאה בשם ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית למחלות הגרון ומיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ. עם פחד נוראי נסענו אני ובתי לבחון אצלה אפשרות לניתוח.
ד"ר שופל-חבקוק קיבלה אותנו במרכז א.ר.ם שבאסותא רמת החייל, בסבר פנים יפות. נעימה, רגישה, תחקרה ארוכות את הבת שלי בנוגע להתאמתה לניתוח. בניתוח מקצרים את מיתרי הקול בחצי, הסבירה ד"ר שופל-חבקוק, ופה כבר הפסקתי לשמוע... מלבד דפיקות לב, פחד ודמעות שהציפו אותי, לא שמעתי כלום.
איזה עולם אכזר. מה הבת שלי צריכה לעבור כדי לחיות חיים מלאי נחת ושלווה. כמה קשה להיוולד בגוף הלא נכון. כל כך כאב לי הלב, איזה מסע מפרך המשפחה שלנו עוברת, כחלק מהשינוי המגדרי של בת הזקונים שלנו.
המתנו לניתוח כשנה והנה, לפני שלושה חודשים בדיוק הבת שלי נכנסה לניתוח. לא הצלחתי להפסיק לבכות, בעלי מחבק אותי, וד"ר שופל-חבקוק יצאה אחרי שעתיים ודיווחה לנו שהניתוח עבר בהצלחה.
החלק הראשון עבר, עכשיו צריך לשמור על שתיקה חודש ימים! חודש בלי להוציא מילה מהפה! לא שיעול, לא התעטשות. כלום. דממה. חודש של דממה לנערה שלא מפסיקה לרגע לדבר, היה קשה ומאתגר. אך כמו שכתבה לי הבת שלי בוואטסאפ, "עם כל הקושי, אני מוכנה גם לשתוק עוד חודש, העיקר לקבל קול של אישה".
חודש ימים חיינו על תזונה מיוחדת לאחר הניתוח ונסענו וטיילנו ברחבי ישראל היפה, רק שיעבור הזמן. חודש אחרי הניתוח ערכנו מסיבה ענקית בבית לרגל סיום השתיקה. למחרת, הגענו לביקורת והבת שלי דיברה לראשונה.
היינו כולנו בהלם! לא עוד קול נמוך וגברי. קול גבוה של אישה. בלי טונים נמוכים בכלל. זכינו! זכינו שיש בישראל רופאה שזאת זכות עבורה לסייע לקהילת הנשים הטראנסיות בנישוי הקול, בהגשמת חלום ובהצלת חיים, במטרה להקל על סבלן.
יום אחד, הבת שלי נסעה לישון אצל חברים. בערב, קיבלתי טלפון ומעבר לקו שמעתי ילדה מאושרת, שמחה ובקושי הצלחתי להבין מה היא רוצה לומר. "אימא, הצלחתי להזמין המבורגר בטלפון ופנו אליי בלשון נקבה. לא התבלבלו" היא צווחה.
החיים שלה השתנו מקצה לקצה. לא עוד מבטים מוזרים כשהיא פותחת את הפה לומר משהו, לא עוד טעויות מול נציגי שירות טלפוניים.
אנחנו עדיין בתחילת השיקום ורק בעוד מספר חודשים, הבת שלי תקבל את התוצאה הסופית. עליה לתרגל עם קלינאית תקשורת כל שבוע וללמוד מחדש לדבר באינטונציה חדשה, באופן שונה ממה שהתרגלה אליו עד היום.
כמה מזל יש לנו שאנחנו חיים בעידן בו קיים הליך רפואי מציל ומשפר חיים, עבור נשים שלא נולדו כמו כולן. הדרך שלהן מורכבת ומלאה אתגרים אישיים וחברתיים. המסע המפרך בדרך לשינוי מגדרי קיבל תפנית מדהימה כשהגענו למלאך השומר שלנו, ד"ר חגית שופל-חבקוק. הנישוי הקולי הוא רק חלק מהשלם והדרך עוד ארוכה.
זיו ינר, בת 46 ונשואה לשי, גרים בפרדס חנה, אימא לשניים - חייל בסדיר וילדה טראנסית מהממת, רגישה, שכל מבוקשה הוא לחיות בגוף הנכון, במגדר הנכון, בכבוד. זיו במקצועה היא מאמנת אינטגרטיבית לילדים, נוער ומבוגרים, וכיום מתנדבת ומסייעת באהבה רבה למשפחות לילדים על הרצף הטראנסי.