נצחונו הצפוי מראש של ארדואן בסיבוב הבחירות השני לנשיאות טורקיה, והמשך השליטה של מפלגת הצדק והפיתוח ושותפותיה בפרלמנט, מלמדים כי הציבור הטורקי בחר במוכר והידוע על פני שינוי כיוון. המשמעות היא כי לפחות בעתיד הקרוב לא צפויים שינויים מרחיקי לכת בהתנהלותו של ארדואן בזירה הפנימית ובמדיניות החוץ הטורקית.
ארדואן, שקנה לפני כשני עשורים את עולמו כאשר הצליח לחלץ את טורקיה ממשבר כלכלי עמוק, יתקשה הפעם לחולל קסמים ולמצוא מזור לכלכלה שנמצאת על סף קריסה - אינפלציה של עשרות אחוזים, הלירה הטורקית איבדה מערכה, מיליוני פליטים סורים מתגוררים במדינה, ועוד מיליוני תושבים ללא מגורים ראויים כתוצאה מרעידת האדמה הקטלנית שאירעה בפברואר האחרון וגבתה את חייהם של כ־50 אלף תושבים.
נוכח זאת, סביר כי ארדואן ינצל את ניצחונו כדי להמשיך בתהליכים הפנימיים שהוא מוביל בשנות שלטונו לשינוי צביונה של טורקיה למדינה פרו־אסלאמית, תוך החלשת האופוזיציה והשתלטות מוחלטת על מוסדות המדינה ואמצעי התקשורת.
במטרה להסיט את אור הזרקורים מהמצוקות הפנימיות, ארדואן צפוי למקד מאמצים מיוחדים בזירה הבינלאומית. זאת מתוך תפיסתו את טורקיה כמעצמה ומתוך אמונה כי ביכולתו להפיק רווחים תדמיתיים, כלכליים וביטחוניים מהמלחמה באוקראינה ומהתמורות שמתחוללות במזרח התיכון.
ארדואן צפוי לשאוף להפיק את התועלת המרבית מיכולתו לתמרן בין קשריו עם הנשיא פוטין לבין היחסים עם המערב וחברותה של טורקיה בנאט"ו. משוחרר מתכתיבי הבחירות, ארדואן עשוי לגלות פתיחות רבה יותר להסכים לצירופה של שוודיה לנאט"ו, ייתכן שכבר לקראת כינוס ועידת נאט"ו בעוד כחודשיים, בתנאי שיקבל תמורות מוחשיות מהמערב ובייחוד מארצות הברית.
עם זאת, מערכת היחסים עם הנשיא פוטין, שבמהלך קמפיין הבחירות לא הסתיר את תמיכתו בארדואן והיה אחד הראשונים שבירכו אותו על ניצחונו, תמשיך להעיב על קשריו של נשיא טורקיה עם המערב.
מול מדינות המזרח התיכון, ארדואן ימשיך במדיניות "הפנים המחייכות" כלפי המדינות הסוניות, שהובילה בשנתיים האחרונות לשיפור היחסים עם סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים. ארדואן עשוי גם לבחון, בלחץ רוסי, דרכים לשיפור היחסים עם הנשיא אסד, לאחר נתק של יותר מעשור, ייתכן שבתמורה לעסקה רחבה שתכלול גם את הפליטים הסורים השוהים בטורקיה.
בהקשר הישראלי, יחסי שתי המדינות נהנו בשנה האחרונה מפריחה כתוצאה מהשינויים שחלו במדיניות החוץ הטורקית. פריחה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בשדרוג היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, בגידול בהיקפי הסחר הבילטרלי, בשיתוף הפעולה המדווח בין שירותי הביטחון, ובשיגור משלחת סיוע בעקבות רעידת האדמה. עם זאת, הסוגיה הפלסטינית, בעיקר בכל הקשור להתנהלות מול חמאס והמקומות הקדושים בירושלים, תמשיך להוות מוקד למתיחות ולחילוקי דעות בין המדינות.
נוכח זאת, ממשלת ישראל צריכה לנצל את שעת הכושר ולהמשיך לפעול בהדרגה להעמקת מכלול הקשרים עם טורקיה. אך זאת תוך גילוי זהירות מהעמקת שיתופי הפעולה בתחומים ביטחוניים רגישים, בשל שבריריות הקשרים, כפי שהוכח בעשור האחרון לאחר אירועי המרמרה.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן