1. אמירתו של המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך בגלי צה"ל על כך שפרישת נתניהו מהחיים הפוליטיים בעקבות הגשת כתב אישום נגדו הייתה חלק מהערכות המצב בפרקליטות אינה רעידת אדמה, אבל היא בהחלט חלק משמעותי ברעשי משנה שאליהם כבר התרגלנו.
בן גביר נגד נתניהו: "נכנע לשורפים את איילון, זה ניצחון לאלימות"
עילת הסבירות תבוטל? רוטמן מבהיר: "מבחינה משפטית זה נכון יותר"
התבטאות שכזו במהלך ראיון רדיו, מלבד העובדה שהיא מהווה אצבע בעין לכל שוחר צדק ודמוקרטיה, מהווה חלק נוסף וחשוב בפזל ההולך ונשלם מאז החל שלב החקירות הנגדיות במשפט נתניהו, והעובדה שעדי מדינה ואחרים נופלים כמו ברווזים במטווח אל מול שאלותיהם הנוקבות והמפולפלות של עורכי הדין בועז בן צור ועמית חדד.
אין חולק על כך שההליך המשפטי בעניינו של נתניהו המתנהל מול שלושה שופטים מרתק ומבהיל כאחד. סימון המטרה עוד טרם הוגש כתב האישום אמור להטריד כל שוחר צדק באשר הוא מימין ומשמאל. התבטאותו של אלשיך ואמירת השופטים לפרקליטי הצדדים "אנו מתקשים לראות אתכם מוכיחים שוחד" – כפי שחשף העיתונאי אביעד גליקמן – מהוות כתם ענק על מערכות המשפט והצדק הזוכות להגנה תקשורתית חסרת תקדים.
מדינה שלמה נכנסה לסחרור של חמש מערכות בחירות יקרות ומיותרות, ובשם המלחמה בשחיתות נוהל חרם אגרסיבי על שותפות פוליטית עם נתניהו מצד ראשי כת "רק לא ביבי". הם לא לקחו צעד אחורה גם כאשר התבררה פגיעתם בכלכלתה ובמעמדה של ישראל, כי לשיטתם הם זה ישראל וכל השאר סתם שודדים.
הקלפי היחידה שבה מנצח השמאל הישראלי נמצאת בתיכון בליך, מהרגע שבו נפל שם האסימון שאבדה תמיכת העם ושאין אפשרות לנצח בצורה דמוקרטית, בוחר השמאל לנצח דרך מערכת המשפט. בעולם מתוקן שמאלנים יוצאים למאבק ומבעירים מדינות בגלל מערכת משפט דיקטטורית הפוגעת בדמוקרטיה, בישראל הם שורפים צמיגים ומשחיתים כבישים בגלל תוצאת בחירות שאינה לשביעות רצונם. בושה.
2. הצורך הבלתי נשלט של ראשי השמאל בישראל להשתמש בטרמינולוגיה אלימה נובע מהרצון למשוך תשומת לב. ככה זה אצל אנשי העגלה הריקה. קארין אלהרר ומיכל שיר הן ניצבות בסרט של יאיר לפיד, הן מבינות את תפקידן, חייבות להיות ממושמעות ויודעות מה יקרה אם הן לא תספקנה את הסחורה.
במקרה של יאיר גולן ואהוד ברק הסיפור באמת כואב. צמד ביטחוניסטים שהקריבו את חייהם למען ביטחון ישראל, הפכו לצמד נרגנים מתוסכלים שהאלימות המילולית היא כיום סימן ההיכר היחיד שלהם. "חכמים היזהרו בדבריכם", אמרו חז"ל בפרקי אבות. למילים יש משקל, מילים יכולות להרוג, שבעתיים כשהן מגיעות מדמויות משמעותיות.
מותר וחשוב להפגין, מותר וחשוב למחות על עוולות הממסד כלפי האזרחים. מה שקורה כיום ברחובות ישראל זו אינה מחאה או הפגנה, זהו איבוד עשתונות מוחלט ושחרור רסן שעוד יעלה בחיי אדם. כשזה יקרה, לא יוכלו המנהיגים הללו לומר ידינו לא שפכו את הדם.
3. איתמר בן גביר הוא חסר ניסיון בניהול מערכות, התנהלותו מעידה על כך. האיש שזכה לתמיכה אלקטורלית גבוהה ולאמון מצד חלקים רחבים בחברה הישראלית, הולך ומבזבז את שאריות האשראי שעוד נותרו לו.
התבטאויותיו בתקשורת, הצהרותיו במוקדי פיגועים ואירועים אלימים - שרק גברו והלכו מאז כניסתו למשרד לביטחון לאומי - לא הוסיפו לו כבוד, גם לא תמיכה. התדרוכים מצד אנשיו והמרוץ שלו ושל אשתו אחר כל מיקרופון ולכל אולפן רק הזיקו לו, חבל שאין סביבו מי שיצעק: המלך הוא עירום.
למרות רצונו להוכיח שעבר שינוי מהותי בדרך להיותו ממלכתי, האיש שקוע עד צוואר עם פטרוניו מהימין הקיצוני. בעוד עם בנצי גופשטיין הוא איכשהו מנהל מערכת יחסים סבירה במטרה להקים מפלגה כלל־ארצית לקראת הבחירות המוניציפליות, מול ברוך מרזל הבעיה קשה הרבה יותר. האחרון כיום רואה בבן גביר אדם שמנעמי השלטון השכיחו ממנו את המטרה האמיתית שלשמה נשלח והיא הצפת דוקטרינת תנועת כך ברחבי הארץ, ולכן עליו לעבור המרה או להתחפף.
על בן גביר להבין אחת ולתמיד שקמפיין הבחירות הסתיים, לנצל את התמיכה הרבנית שלה הוא עדיין זוכה ולהתחיל לפעול כמו מבוגר אחראי. בסבב הבחירות הבא הוא ייבחן רק על בסיס מעשיו בקדנציה החולפת, ונכון לעכשיו הם לא רבים. להצהרות מתלהמות וחלולות כבר לא יהיה מקום, מריבות מתוקשרות עם המפכ"ל או עם קציני משטרה אולי יסדרו לו כמה טפיחות על הכתף מצד נערי גבעות, אך בזמן אמת לא יסדרו לו קדנציה נוספת.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי, לשעבר יועצו של יו"ר ש"ס אריה דרעי