צודקים חברי הממשלה, שהתלוננו אתמול בהמוניהם לאמצעי התקשורת על הפגנה שהפריעה לאנשים תמימים לטוס לחופשה, ועוד בזמן שכוחות הביטחון מחרפים את נפשם בג’נין. זה באמת לא סביר. מצד שני, זה כנראה מקסימום הסבירות שנקבל מממשלה, שבזמן מבצע בג׳נין חוזרת לדהור לחקיקה שאך לפני שלושה חודשים כמעט ניפצה את המדינה.
"דורסני יותר מאי פעם": מתקפה חריפה באופוזיציה על ההתנהלות בוועדת החוקה
צביקה יחזקאלי מסביר: זה ההישג המשמעותי של צה"ל במבצע בג'נין
הנרטיב ברור, ולמרבה הצער - אין בו שום דבר חדש. מכפישים את המפגינים ה״לא לגיטימיים״ על תגובתם למעשי הממשלה, ומתעלמים מהמעשים עצמם. אבל האם זה סביר לעשות שוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה?
נוסח החוק שיבטל את עילת הסבירות הוא פשוט בלתי סביר. בלתי סביר לוותר על הביקורת היחידה שקיימת על מינויים של הרשות המבצעת, ועל אחת כמה וכמה, לנוכח העובדה שהממשלה שמעבירה את הנוסח הזה, היא הקיצונית ביותר שאי פעם ידענו. זהו בדיוק הסיפור: הפוליטיקאים הכי בלתי סבירים שכיהנו כאן, רוצים להתנער ממגבלות הסבירות.
מה פתאום שלמישהו תהיה אפשרות לערער על שיקול הדעת שלהם. האם זה משנה שעל פי כל הסקרים, רוב מכריע של אזרחי המדינה אינם מעוניינים בחקיקה שתשנה את האיזון בין הרשויות, אלא אם היא תעבור בהסכמה רחבה? מבחינת אותם פוליטיקאים, אין צורך בבלמים ואיזונים, ה־64 הוא חזות כל ה״דמוקרטיה״, והם מסרבים להפנים שזה בדיוק מה שמכניס את המדינה להתקף חרדה.
שום דבר כאן אינו סביר. הרי לא סביר שאחרי הטלטלה שכמעט פירקה את ישראל, מטרת הממשלה לא השתנתה, והשתנו רק אמצעי הגזלייטינג לצורך טשטוש המטרה. גם לא סביר שלממשלה שמכהנת זה חצי שנה אין מדיניות רשמית, אלא רק ספינים שמשתנים בהתאם למראיין - אמירה אחת ל״וול סטריט ג׳ורנל״, אחרת לערוץ 14 ואחרת ל״כיכר השבת״.
לא סביר שהעם יבהיר בכל דרך אפשרית שהוא בעד הסכמות רחבות, ואילו הממשלה תסבן אותו עם אמירות כמו ״אחר כך נרכך את הנוסח״ או ״הפעם נעשה את זה במידתיות ובאחריות״, כאילו אלה היו המילים שמתארות במדויק את שמחה רוטמן, בצלאל סמוטריץ׳, איתמר בן גביר, יריב לוין ואורית סטרוק.
בלתי סביר שנערי גבעות ינסו לכפות את ערכיהם המשיחיים על כלל המדינה, ולחלוטין לא סביר שממשלה מזדמנת תשנה את האיזון בין הרשויות, מבלי כינון הגנות מינימליות על זכויות האזרח. גם לא סביר להשליך כל מראית עין של ממלכתיות, להתעלם מפרעות שהפכו לנורמה, ולהתעמר במפכ״ל, ברמטכ״ל, ובשאר גורמי הביטחון.
הדברים היחידים שעומדים בדרכה של הממשלה לנהוג בחוסר סבירות משולח רסן באופן מוחלט הם בית המשפט, והמפגינים. היא לא מותירה לציבור הליברלי שום ברירה, כשהטקטיקה הייתה ונשארה דורסנות קיצונית שמלווה בבכיינות קיצונית. לא סביר שהממשלה פשוט תעשה שידור חוזר של כל מה שלא עבד. הרי ללא ההפגנות, יאיר נתניהו עוד היה מנהל פה את העניינים, וגלנט היה מפוטר. ללא ההפגנות, היינו כבר אחרי בליץ החקיקה, בכאוס של משבר חוקתי או אחרי שינוי קטלני של שיטת המשטר.
לא סביר שהאזרחים אינם מעניינים את הממשלה, שגם לא ממש מעוניינת להחזיר את המדינה לאיזון. מעניין אותה רק לחזור למזימת החקיקה, ולנרמל את מאות אלפי המפגינים מדי מוצש כאילו שזוהי שגרה.
מה שכן - הכי לא סביר שאחרי המשבר שישראל עברה, לא נוצר מצב שבו שלושה אנשים, שקוראים להם נתניהו, גנץ ולפיד, לא הבינו שממשלה עיוורת לסבירות היא הסצנריו הגרוע ביותר עבור המדינה. לא סביר שהם טרם נכנסו יחד לחדר, התגברו על התיעוב האישי שלהם זה כלפי זה, וייצרו את ממשלת האחדות שישראל צריכה.