הדם רותח. אחרי שנחשפנו לממדי הזוועה ולרצחנות הברברית של חמאס אין מנוס מהשמדה טוטאלית של הארגון הנאצי הנתעב הזה, וחיסול חיות האדם האלה אחד־אחד עד האחרון שבהם. אוי לנו אם הממשלה, ובמיוחד העומד בראשה, יגמגמו ויעשו כדרכם חצי עבודה.
היום החמישי למלחמה: צה"ל - "חמאס מתקשה לתפקד כריבון"; הארגון לקח אחריות על הירי לחיפה
״ההנהגה יהירה, הרמטכלים נרדמו בשמירה״ | מיוחד - האלוף בריק בראיון נרחב
בשנים האחרונות הפך קיר הברזל לקיר פח רעוע, קיר מדומיין הרועד לכל משב רוח קלה וההרתעה הישראלית נשחקה עד דק לטובת התפתלויות ומכבסת מילים, תוך הכלת חמאס והכלת האיומים האחרים על ישראל. מי שלא רצה להיכנס קרקעית לעזה קיבל את עזה בתוככי יישובי ישראל. רק לפני כחודש אמר ראש המוסד דדי ברנע כי איראן לא תוכל להתחבא שוב מאחורי הפרוקסי שלה וכל טרור שיופעל על ידי מי משליחיה, צריך להיענות בתגובה ישירה נגד איראן עצמה ומנהיגיה. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט דיבר על פגיעה בראש התמנון ולא בזרועותיו, אך דבר מתפיסות אלה לא מומש. ועוד לא הזכרנו את ריצוי חמאס במזוודות כסף ובהכנסת פועלים משטחי הרצועה.
על ישראל לחזור ולאמץ את תפיסת קיר הברזל של ז’בוטינסקי. לשוב ולהמחיש לאויבינו כי לא יוכלו לנו לעולם, ולהפגין כוח ונחישות כפי שאכן נדרש בשכונה הברברית שבה אנו חיים. המשבר החמור הזה גם מוליד הזדמנות לשינוי פני האזור ועלינו לנצלה עד תום. לא עוד הפסקות אש, לא עוד הסדרות והודנות. איננו יכולים להרשות לעצמנו שלא לחסל כליל את חמאס. האויבים צופים בנו וכך גם ארה"ב, שנשיאה העניק לנו בנאום יוצא דופן חלון הזדמנויות רחב.
גם אם לא תיפתח חזית צפונית, על ישראל לחתור בהמשך לפירוקו של חיזבאללה מנשקו, אם בדרך מדינית, מה שנראה פחות מציאותי, ואם באמצעים צבאיים. גם מול איראן, ראש הנחש, עלינו לפעול בתקיפות. עלינו לקחת ברצינות את האיומים נגדנו ולמנוע מצב שבו למדינה אסלאמית קיצונית יהיה חלילה נשק גרעיני. ביהודה ושומרון עלינו לפעול בנחישות, לקדם כל רעה ולספח באופן חד־צדדי את בקעת הירדן, כדי לבסס גבולות בני הגנה.
בהיבט הפנימי, קיר ברזל אמיתי משמעו גם החזרת המשילות בערים המעורבות, במגזר הערבי, אל מול הפרוטקשן בצפון ואל מול הבריונות הבדואית בדרום. רק מול קיר ברזל נוכל לקיים דמוקרטיה ליברלית בטוחה.
תפיסת קיר הברזל צריכה להיות מגובה גם בחוסן החברתי של העם היהודי. למרבה הצער, בשעתה הקשה של ישראל נתקענו עם ממשלה כושלת והנהגה מפלסטיק, שגם לאחר הפוגרום הקשה ביותר מאז השואה שבו נרצחו 1,200 ישראלים, עוסקת בפוליטיקה קטנה וצינית. שישה ימים תמימים עברו עד שהחלה יוזמה של ממש לממשלת חירום לאומי. יש לנו ראש ממשלה שלא מגלה מנהיגות, לא אמין וחסר אחריות שהחליש את חוסנה של המדינה, לאחר שביחד עם שר המשפטים הכושל שלו, הבעיר מדינה שלמה על איוולת נקמנית ו”רפורמה” משפטית. אחר כך הגיע המחדל הקולוסאלי והכישלון, הן של הדרג המדיני, והן של הצבאי.
ובכל זאת ולמרות הכל, לא נותר לנו אלא לחתור לאחדות, ולסמוך על כוחו ועוצמתו של צה”ל ועל עם ישראל שמגלה גדולה וגבורה ברגעים הקשים האלה. עם שחזק יותר מכל מנהיגיו, עם שינצח.