עבור איראן, אחד היתרונות של המלחמה בעזה הוא הסחת הדעת של ישראל ובעלות בריתה מההתקדמות השיטתית של טהרן לנשק גרעיני. רק בשבוע האחרון דיווחה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שאיראן ממשיכה להפר את התחייבויותיה, מרחיבה את מאגר האורניום המועשר לרמה של 60 אחוז שברשותה, וממשיכה לא לשתף פעולה עם פקחי הסוכנות.
תיעוד מצמרר: ברחו מפסטיבל נובה - והמחבלים ארבו להם במקום המסתור | צפו
"חשב שלא נהפוך שולחן": יחזקאלי מסביר מהי הטעות הגדולה של סנוואר
העדיפות המיידית של צה"ל היא כמובן למלא את הנחיות הקבינט לחסל את כל היכולות הצבאיות, הממשלתיות והארגוניות של חמאס בעזה, להרוג את המנהיגים והמשתתפים בטבח ב-7 באוקטובר, ולשחרר את כל החטופים. יחד עם זאת, לצד העדיפות לעזה, ישראל חייבת למנוע מאיראן לנצל את המצב לקידום שאיפותיה הגרעיניות.
לצד הדיון על רמת המעורבות האיראנית בטבח ה-7 באוקטובר, התוקפנות הברברית הייתה ללא ספק חלק מהמאמץ בן עשרות השנים של הרפובליקה האסלאמית להשמיד את ישראל. ההתקפה הייתה השלב הראשון בתוכנית הגדולה של טהרן לגרור את ישראל למערכה רב-זירתית, בה היא לא תיקח חלק באופן ישיר. הדוקטרינה ואמצעי הלחימה בהם השתמשו כוחות הנוחבה של חמאס הועתקו מכוחות רדואן של החיזבאללה. האמצעים, הדוקטרינה והאימונים הגיעו מאיראן, מומנו בכסף איראני והסתמכו על ידע, תכנון ואימונים בחסות חיזבאללה וזרועות אחרות של התמנון האיראני.
סביר מאוד להניח שהשלב האחרון בתוכניתו של חמינאי, הוא לנצל את ההתמקדות העולמית בעזה כדי להסתיר מספיק חומר בקיע, מועשר לרמה צבאית, למספר פצצות ולהשיג פריצת דרך בתוכנית הנשק. ההנשקה היא השלב האחרון הדרוש לפצצה אחרי ההעשרה ופיתוח אמצעי הנשיאה. למעשה, ניתן לומר שחמינאי הפעיל בעזה סוג של "נשק להשמדה המונית", כדי לקדם את שאיפתו לבניית הנשק האיראני להשמדה המונית.
הבית הלבן עדיין מתעקש שטהרן לא נתנה אור ירוק מפורש למתקפה ב-7 באוקטובר. יתכן, אך זה לא מוריד מאחריותה, כפי שציין ג'ייק סאליבן, יועצו לביטחון לאומי של הנשיא: "איראן שותפה לפשע משום שהיא סיפקה מימון, הכשרה ויכולות".
מה צריכה ישראל לעשות? ראשית, על הממשלה להבטיח שזרועות המודיעין ימשיכו לאסוף מידע על תוכנית הגרעין, ובפרט על ההתקדמות בפיתוח מערכת הנשק, והיכולות לפגוע במרכיבי התוכנית ובמדענים המובילים. המשימה השנייה היא דיפלומטית ועלולה להיות קשה יותר: לשכנע את וושינגטון שאין פתרון דיפלומטי מול משטר שתומך בטבח נשים וילדים.
גופי המודיעין, במיוחד 8200 והמוסד, חייבים להמשיך ולזהות מטרות מפתח באיראן ונקודות התורפה שלהן והמוסד חייב לפתח יכולות בתוך איראן. לצד החשיבות במשימה להרוג את הנהגת חמאס בכל מקום בו הם נמצאים בעולם, כולל בקטאר למרות המשא ומתן לשחרור החטופים, חשוב לא להזניח את המשימה לפגוע במדעני הגרעין העסוקים בפיתוח מערכת הנשק.
ברור הצורך להקדיש כל משאב מודיעיני לסיוע לכוחות בעזה ולשחרור החטופים. עם זאת, כל עוד חמינאי מנהל מערכה רב-זירתית להשמדת ישראל חשוב להמשיך במאמצים למנוע מאיראן להשיג את שאיפותיה.
כשנלחמים בתמנון, במקום להסתבך בזרועותיו, צריך להכות בראש. חיזבאללה, החות'ים והמיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה כולם זרועות, וכך גם חמאס והג'יהאד. הראש נמצא בטהרן והוא שואף להשיג נשק שיהווה איום קיומי על ישראל.
עד כה התייצב ביידן באופן מדהים לצד ישראל והוא גם מתייחס בעקביות לנשק הגרעיני באיראן כבלתי מתקבל על הדעת. יחד עם זאת, גישתו המוטעית לנטרול האיום נשענת על התקווה שדיפלומטיה והזרמת מזומנים ישכנעו את טהרן לסגת מתוכניותיה.
השבוע פרסם הממשל ויתור על סנקציות, שיאפשר לטהרן לנצל נכסים מוקפאים ביותר מ-10 מיליארד דולר. לאחרונה הועברו לקטאר שישה מיליארד דולר לשימוש איראן, בתמורה לשחרור בני ערובה אמריקאים. הקונגרס שכנע את הממשל לחסום את 6 המיליארד וצריך לעשות זאת גם ל-10. מתנה גדולה אפילו יותר היא אי-האכיפה המכוונת של הסנקציות על יצוא הנפט, שהכניסו עד כה 29-26 מיליארד דולר. איראן קיבלה בברכה את המזומנים ובמקביל האיצה את תוכנית הגרעין, מתוך תחושה שביידן יציע ויתורים נוספים, ככל שהפרובוקציות יגדלו.
מתחילת המלחמה עשה הבית הלבן כמיטב יכולתו להתנהג כאילו איראן וחמאס מציבים אתגרים נפרדים. בסוף השבוע כתב ביידן טור ארוך על גישתו למלחמות בעזה ובאוקראינה, בו לא מוזכרת כלל איראן, למרות עשרות התקפות על כוחות אמריקאיים של המיליציות הנתמכות על ידי איראן, כמעט ללא תגובה אמריקאית.
ראש הממשלה נתניהו אישית חייב להוביל את המאמצים לשכנע את ביידן לחזור בו ממדיניותו כלפי איראן. חברי קבינט כדוגמת השר דרמר, חייבים לדרוש זאת בשיחות עם סאליבן ואחרים במעגל הפנימי של ביידן.
מה שישראל זקוקה לו כעת מהבית הלבן הוא לא הודאה במדיניות הכושלת כלפי איראן, אלא פרטנר שיבין שהחמאס הוא חלק מרשת הטרור שמוביל חמינאי, ושארה"ב וישראל חייבות להכות יחד בראש התמנון ובזרועותיו.
תא"ל במיל' יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) ופרופ' בטכניון. שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המל"ל בפועל. מארק דובוביץ הוא מנכ"ל FDD ומומחה לתוכנית הגרעין והסנקציות של איראן. בשנת 2019 הוא "סומן" על ידי איראן