התמיכה הבלתי מסויגת של בלינקן וביידן בהקמת מדינה פלסטינית מבטאת את עמדת מחלקת המדינה, המפגינה כישלון שיטתי בזירה המזרח־תיכונית משנת 1948 ועד היום. המלך חוסיין לא היה שותף לעמדה זו. כשנודע לו על המהלכים לקראת הסכם אוסלו, אמר לראש המוסד דאז, שבתי שביט, שהקמת מדינה פלסטינית תהווה גזר דין מוות למשטר ההאשמי. צמרת צבא ירדן העבירה לצמרת צה"ל מסר דומה בעת החתימה על הסכם השלום באוקטובר 1994.
הותר לפרסום: חמאס מחזיק בגופותיהם של שלושה חללים שנחטפו בשבת השחורה
הדיווחים נמשכים: האם הפסקת האש תתארך פעם נוספת?
על עמדת הערבים כלפי הפלסטינים אפשר ללמוד גם מהוועידה המשותפת של הליגה הערבית ו"הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי" ב־11 בנובמבר 2023, כשסעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ומדינות נוספות בלמו הצעה איראנית־פלסטינית להשעיית קשרים דיפלומטיים, כלכליים, צבאיים ותיירותיים עם ישראל.
מדינות ערב גם לא הפעילו שריר צבאי או כלכלי למען הפלסטינים במלחמה הנוכחית, כפי שהיה בכל מלחמות ישראל מול טרור אש"ף וחמאס. מדינות ערב מרעיפות על הפלסטינים מלל מחבק, אך המעש אדיש עד עוין, ונמנע מצעדים מהותיים להקמת מדינה פלסטינית.
מדוע מנהיגי ערב אינם שותפים לכמיהת מחלקת המדינה למדינה פלסטינית? בניגוד למחלקת המדינה, מנהיגי ערב אינם מתייחסים לפלסטינים על בסיס תרחישים עתידיים וספקולטיביים, אלא על בסיס התנהלות מתועדת, כולל נשיכת היד המסייעת. לדוגמה, בשנות ה־50 ההנהגה הפלסטינית (ערפאת ומחמוד עבאס) שיתפה פעולה עם "האחים המוסלמים" בפעילות טרור נגד המארחת המצרית.
בשנות ה־60 נקטה פעילות טרור נגד המארחת הסורית, וב־1970־1968 הציתה מלחמת אזרחים בירדן כדי להפיל את השלטון. ב־1982־1970 גרמה למספר מלחמות אזרחים בלבנון וניסתה להשתלט על ביירות. ב־1990 סייעה לפלישת סדאם חוסיין לכווית, למרות שזו הייתה המארחת הערבייה הנדיבה ביותר ל־400 אלף פלסטינים.
מנהיגי ערב מעניקים משקל רב לשיתוף הפעולה השיטתי של ההנהגה הפלסטינית עם גופים פורעי חוק, רדיקליים ומתסיסים כגון גרמניה הנאצית, הגוש הסובייטי, משטר האייתולות, סדאם חוסיין, "האחים המוסלמים", צפון קוריאה, ונצואלה, קובה וארגוני טרור ברחבי העולם. לכן, הם רואים בפלסטינים אב־טיפוס לחתרנות, טרור, כפיות טובה ובוגדנות בין־ערביים.
הם מודעים להשלכות של מדינה פלסטינית מערבית לירדן; שתביא להפלת השלטון ההאשמי מזרחית לנהר; תהפוך את ירדן למדינה בלתי נשלטת ובמה נוספת לטרור אסלאמי; תהיה נכס אסטרטגי למשטר האייתולות, "האחים המוסלמים" ודאע"ש שיפעלו להפלת המשטר בסעודיה ושאר מפיקות הנפט הערביות; תהווה איום על אספקת ומחיר הנפט ושיבוש הסחר העולמי; תהיה בוננזה לאיראן, "האחים המוסלמים", סין ורוסיה, ונזק כבד לכלכלת וביטחון ארצות הברית.
בניגוד למחלקת המדינה הסבורה שהטרור הפלסטיני הוא מונחה ייאוש, מנהיגי ערב מבינים שהוא מונחה חזון, שמימושו מותנה בעקירת "הישות הציונית" מערבית לירדן והמשטר ההאשמי מזרחית לו. מחלקת המדינה משוכנעת שהפלסטינים עשויים להקריב את חזונם על מזבח שדרוג משמעותי של רמת החיים ודו־קיום בשלום, בעוד מנהיגי ערב ערים למרכזיות החזון בהתנהלות ההנהגה הפלסטינית. לסיכום, הקמת מדינה פלסטינית מחד, וערכים ואינטרסים של ארצות הברית מאידך, הם דבר והיפוכו.
הכותב הוא שגריר לשעבר, מומחה ליחסי ישראל־ארצות הברית והמזרח התיכון,
חבר ב"מבטחי" פורום מפקדים לאומי