לאחרונה, כשבנק השאלות באמצעי התקשורת הולך ומידלדל, מתחילות משפחות החטופים להישאל שאלה לא הוגנת - "האם תסכימו להפסקת המלחמה ולהחזרת כל החטופים שלנו בתמורה להחזרתם של המחבלים הכלואים בבתי הסוהר?".
עומד על המשמר: כך מתמודד חיזבאללה עם הלחצים שמופעלים עליו
בארה"ב טוענים: זו הסיבה שחמאס סירב לשחרר את שאר בנות הערובה שבידיו
זו שאלה שמציבה את מי שנשאל בעמדה בלתי אפשרית, שהרי ברור ומובן מאליו שאנו רוצים את כל חטופנו בבית ומיד, אבל כל תשובה יכולה להתפרש בדרכים לא נכונות, וברור שכל תשובה תקבל גם פרשנות מזיקה.
חמאס הבהיר את תנאיו להחזרת שבויים ("אלה שבידיו"), והם: הפסקת המלחמה, שימור כוחותיו, שחרור כל האסירים הביטחוניים, כולל הרוצחים מאותה שבת ב־7 באוקטובר, והתחייבות לא לפגוע בראשיהם. התשובה לדרישות החצופות הללו כמובן ברורה, ולכן שאלה כזו כלל לא עומדת על הפרק, ואל לה להישאל.
מי שהפר את ההסכמות להחזרת השבויים הוא חמאס, ורק התקדמות מסיבית בתמרון הקרקעי והחרב המונחת על צווארו של סנוואר יכולות אולי להביא לפעימת שחרור נוספת.
היעד הברור והסופי הוא כמובן פירוק חמאס מיכולותיו הצבאיות, השמדת כל התשתית המדינית והצבאית וחיסול ראשיו עד האחרון שבהם.
דוברי הממשלה והצבא הבהירו בצורה חד־משמעית כי הפסקות אש מיועדות להחלפת שבויים בלבד, והפסקת המלחמה היא לא אופציה עד להשגת היעדים שנקבעו.
מילה נוספת על פרשני עבר המופיעים בטלוויזיה ונותנים לממשלה את "עצות הזהב" שלהם, כגון מאיזה ציר זה או אחר על הצבא לתקוף והסברים על הנשק החדש שקיבלנו (או לא) מארה"ב ושמופעל במלחמה בפעם הראשונה.
אם אכן ידענותכם היא עד כדי כך, אז מדוע לספק מידע או רעיונות לאויב? ואם אלו פרשנויות מהרהורי לבכם - קל וחומר שמוטב כי לא יישמעו.
ברשתות החברתיות מתפרסמים קטעי וידיאו וחומרים שבחלקם עלולים לפגוע בביטחון המדינה. המפיצים שלהם עוברים חד־משמעית על חוקי הצנזורה, ומספקים חומר תומך לאויב. הגיעה השעה שהצנזורה תטפל במפיצי החומרים הללו, שאם לא כן - ייגרם נזק נוסף על זה שכבר נעשה.