"כל מי שהשתתפו אתמול באירוע בבנייני האומה ובעיקר נבחרי ציבור – לא למדו דבר וחצי דבר מאירועי השנה האחרונה, על החשיבות לפעולות בהסכמה לאומית רחבה ועל סולידריות בחברה הישראלית", כתב, "בעת שחיילי צה"ל נלחמים כתף אל כתף במלחמה שאין צודקת ממנה, ובעוד שאנחנו בוחרים לחפש את המאחד גם תוך הנחת מחלוקות עקרוניות בצד, למען המטרות המשותפות - השבת החטופים והבסת חמאס, אחרים מוצאים להם זמן לאירוע שמפלג את החברה הישראלית, מגדיל את חוסר האמון הקיים בממשלה ובנבחריה".
זה היה צעד מפתיע של איזנקוט ומפתיע עוד יותר כי היינו מצפים להתבטאות מהסוג הזה מיו"ר המפלגה בני גנץ, או לפחות להזדהות עם דבריו של איזנקוט כמי שחבר בכיר במפלגתו , לעומת זאת זכינו במשך שעות ארוכות לשתיקה רועמת של גנץ. רק בשעות הצהרים, לאחר שהסערה באולפנים, בתחנות הרדיו ובאתרי האינטרנט כבר נרגעה, הוציא גנץ הודעה ובה תקף את משתתפי הכנס ואת נתניהו על שתיקתו
פער הזמנים מחזק שוב את ההשערה שהעליתי בטור לפני כשבוע שאייזנקוט חותר בדיפלומטיות עם מסרים סמויים תחת גנץ ומתכנן לצאת לדרך עצמאית משלו כדי לרשת את כיסא ראשות הממשלה. כזכור בראיון שהעניק איזנקוט לאילנה דיין ב"עובדה" הוא עקץ את גנץ כשחשף שהוא היה במיעוט שתמך בעסקה לשחרור החטופים, עסקה שמבחינתו צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה עוד לפני מיטוט החמאס, ואם זה לא יקרה, הוא יסיק את המסקנה המתבקשת ויפרוש.
איזנקוט אף העביר אז ביקורת סמויה על גנץ, שנוטה יותר לזרום עם הקואליציה בנושא החטופים ונראה כעת שגנץ ממשיך באותו קו ומתיישר עם הקואליציה בכל נושא שעל סדר היום, בעוד הוא, איזנקוט, מחזיק בדעה מוצקה שונה, בלי חשש להביע אותה במישרין, רמז עבה לתכניותיו בעתיד שמשמעותן, הפרדת כוחות בינו לבין גנץ וניתוק מחבל הטבור שקושר את השניים לאותה מפלגה.
האם הביקור המדובר, הוא סימן ראשון להתחלה של קמפיין בחירות מטעם "המחנה הממלכתי", קמפיין שאותה כבר התחילה הקואליציה בדרכים שונות ומשונות וזכה ללא מעט ביקורות ברשתות ובתקשורת, וכעת, מצטרפת לחגיגה הפוליטית, גם מפלגתו של גנץ.
התרעות פיקוד העורף