ישראל מתקרבת לציון החודש הרביעי מאז החלה המלחמה בעזה, והסיוע עליו דיבר ממשל ביידן כבר בימים הראשונים של המלחמה, עדיין לא הגיע במלואו – בשל אחד ממושבי הקונגרס הכי פחות פונקציונליים של הקונגרס האמריקאי.
"יחסי ישראל-מצרים חזרו לנקודת ההתחלה": דילמת מעבר רפיח בשיאה
עיתון המקורב לחיזבאללה טוען: עסקת החטופים היא מלכודת לחמאס
הרכב הקונגרס, שנבחר ב-2022, הוא קונגרס מפולג מאוד. המפלגה הרפובליקנית מחזיקה ברוב בבית הנבחרים, בעוד שהמפלגה הדמוקרטית מחזיקה ברוב בסנאט. כתוצאה מכך, קשה מאוד להגיע להסכמות בין שתי המפלגות, מה שמקשה על חקיקה והעברת תקציבים.
הקונגרס ה-118 בדרך להיות אחד מהמושבים הפחות פונקציונליים אי פעם, עם 34 הצעות חוק בלבד שהתקבלו מאז ינואר בשנה שעברה – המספר הנמוך ביותר של הצעות חוק שהתקבלו בשנה הראשונה של מושב הקונגרס מאז השפל הגדול, לפי רישומי הקונגרס.
הקונגרס ה-89, השיאן של המאה ה-20, העביר 60 סעיפי חקיקה ראשיים ו-181 תיקוני חקיקה בסך הכל. חקיקה זו כללה תמיכה פדרלית בזכויות הצבעה, כמו גם את חוק זכויות האזרח המפורסם של 1965. הנשיא לינדון ג'ונסון חתם על החוק, ומרטין לותר קינג הודה לו אישית בעת מעמד החתימה ואף קיבל את העט כמקובל.
החקיקה הקיפה מגוון רחב של תחומים, כולל חינוך, שיפור תשתיות, סיוע לאזורים מדוכאים כלכלית, שירותי בריאות לקשישים ולנזקקים, רפורמת הגירה והגנות חדשות על סביבה וצרכנים. החקיקה שהתקבלה במהלך הקונגרס ה-89 השפיעה כמעט על כל אמריקאי, והביאה לשינויים משמעותיים שעדיין מורגשים עד היום.
ובחזרה לימינו אנו: בשעה שאנו מדברים כעת, ישנו שפל של 219:213 (בקונגרס 435 חברים) לטובת הרפובליקנים בבית הנבחרים. המשמעות היא שאם הרפובליקנים יאבדו עוד חבר קונגרס אחד, לא יוכלו להעביר הצעות חוק, או שהחקיקה שתעבור תהיה מוגבלת. הרפובליקנים בבית הנבחרים איבדו שלושה חברים מאז דצמבר, אז החלו לנשור חברי קונגרס רפובליקנים ממצבת החברים.
בין היתר, ג'ורג' סנטוס, נציג ניו יורק, גורש מהבית לאחר שנמצא אשם בפלילים (רכישה של סרטי פורנו מכספי הקמפיין) כאשר אנקדוטה מעניינת היא שמזי מליסה פיליפ, ישראלית ממוצא אתיופי ששרתה בצה"ל, מתמודדת כעת על מושבו מטעם המפלגה הרפובליקנית במהלך חודש פברואר. קווין מקארתי, יו"ר הקונגרס לשעבר מקליפורניה, שהתפטר לאחר שהודח ע"י הצבעה של חברי מפלגתו וביל ג'ונסון, קונגרסמן מאוהיו, שעזב את הקונגרס בתחילת ינואר להתחיל עבודה חדשה כנשיא אוניברסיטת יאנגסטאון סטייט.
ישנה קבוצה של כמה חברי קונגרס רפובליקנים, שהמאפיין המשותף לכולם הוא שהם די צעירים ומאוד קיצוניים. כל פעם מישהו אחר מוביל אותם, וכאשר הקבוצה הזו לא אהבה את הדרך שבה פעל היו"ר הקודם, מקארתי, היא הובילה לפיטוריו. בהקשר הזה, הקונגרסמן מאט גץ מפלורידה היה אחד המנהיגים הבולטים של הקבוצה.
אותה חבורה שמרבה להפיץ פרופגנדה הקשורה לנושאים לאומניים ("די לבזבוז כסף אמריקאי בחו"ל"), פופליסטיים (נושא הקוביד) כאשר "שלישית הקסם" כוללת את מרגרט טיילור גרין ("רוטשילד משתמשים בלייזר מהחלל להבעיר את קליפורניה" והשוואת השואה לקוביד) מג'ורג'יה, מאט גץ מפלורידה (האחראי על ההצעה להדחת מקארת'י) ולורן בוברט מקולרדו (ששאלה יהודי שחבש כיפה אם בא לרגל בקונגרס).
הקבוצה הזו, המונה בין 9 ל-11 חברים (תלוי בחוק), "תוקעת" הליך לקידום של כמעט כל סוג חקיקה, ומרבה להטריל עם חקיקות שמפחיתות את השכר לעובדי מס הכנסה לדולר לשנה לדוגמא וכיוצ"ב. החבורה הזו מימין היא למעשה תמונת המראה של ה-"סקוואד" משמאל, שגם הן ארבע חברות קונגרס יחסית צעירות, במפלגה הדמוקרטית, הפועלות לעכב חקיקה ונמצאות בצד הפרוגרסיבי והקיצוני של המפלגה הדמוקרטית.
תיאורית הפרסה, מודגמת בציטוט הגאוני הבא: "בפוליטיקה, שמאל קיצוני וימין קיצוני אינם על קו ישר, אלא פועלים במעגל. אם הולכים מספיק רחוק מימין ומשמאל, בסופו של דבר שני הקווים נפגשים - סוציאליזם-לאומני." לקוח מכנופיות בירמינגהם (נטפליקס), עונה 6, פרק 2.
הקשר לישראל
הנשיא ביידן מקווה באמצעות המלחמה להביא להעברת חבילה בקונגרס של מעל 105 מיליארד דולר (מהם 14 מיליארד דולר בסיוע בטחוני ולראשונה מזה שנים גם סיוע אזרחי לישראל), הכוללת שלושה מרכיבים: בניית החומה לריצוי הצד הרפובליקני, סיוע לאוקראינה לריצוי המפלגה הדמוקרטית, והסיוע לישראל, שאמור להדביק דווקא עכשיו את הרצון להוצאה מהירה של ההצבעה.
אלא שבית הנבחרים לא מוכן לעסקאות חבילה, ובחר להעביר רק את הסיוע לישראל, ועל חשבון הפחתת מס ההכנסה בחקיקה שנעצרה בסנאט. ההצעה הייתה כל כך מופרכת, שאפילו סנטורים רפובליקנים הצביעו נגדה בסנאט.
הסיטואציה נכון לעכשיו היא שבגלל שהכל נתקע, גם החבילה של ישראל תקועה ולא בטוח בכלל שניתן יהיה להעביר אותה. הצורך המשמעותי של הכסף כדי שניתן יהיה להיערך (ככל שנדרש) לחזית צפונית רק מוסיף ללחץ להעביר את החבילה.
בניסיון (אחרון?) ניסה מנהיג הבית, ואוהב ישראל, היו"ר ג'ונסון, לכתוב לעמיתיו ביום שישי האחרון אגרת שבה הוא מציע את הצעת החוק המשלימה לסיוע חוץ, הכוללת גם 61 מיליארד דולר לאוקראינה ומיליארדים לטייוואן, ישראל ואחרות. ההצעה הזו מהווה קצת יותר מחצי של ההצעה המקורית של הממשל, שעמדה על כ- 114 מיליארד דולר.
הבעיה הקשה של המערכת הפוליטית האמריקאית היא שהיא הגיעה לנקודה שבה כבר הפך "לא לגיטימי" לנסות ולקדם הצעות "דו-מפלגתיות". ההעדפה היא לצפות ב"חורבן הבית" מאשר להגיש יד ולנסות לקדם ביחד חקיקה. המצב רק יחריף עם ההקצנה של הרשתות החברתיות והיכולת של כל קונגרסמן להפוך לסוג של "כל ממזר מלך" ולהמשיך בשיתוקה של המערכת הפוליטית האמריקאית.
ד"ר קובי ברדה הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית וליחסים בינלאומיים, וחוקר בכיר בחממת חיפה לחקר דתות של אוניברסיטת חיפה ובעל ההסכת "אמריקה בייבי".