שנים רבות, אני טוען מהכרותיי את אירגוני הטרור ומניסיוני עשרות שנים במאבק בטרור, שאת הטרור קשה מאוד לנצח באמצעות כוח צבאי. מהלכים צבאיים, סיכולים ממוקדים, הפצצות מהאוויר ומהקרקע ותמרונים קרקעיים יביאו להורדת פרופיל של מחוללי הטרור לתקופה קצרה, אבל לא יחסלו את הטרור.
צביקה יחזקאלי טוען: זאת גלולת הרעל שנתנה ישראל לחמאס בעסקת החטופים
"סינוואר והנייה רואים את הדברים אחרת": ההצעה של המתווכות מפלגת את חמאס
מנהיגים של אירגוני המרצחים שנפגעו או חוסלו מוחלפים ע"י ממלאי מקום. אירגוני הרצח ימשיכו לפעול בשליחות אידיאולוגיה קנאית, קיצונית, פונדמנטליסטית, וינסו בכל פעם מחדש לדבוק במשימתם המרכזית- השמדת מדינת ישראל. עם מדינות אויבות ניתן להגיע להסכמים ולעשות שלום דוגמת השלום שעשינו עם מצריים שנלחמה נגדנו במספר מלחמות ובהן; מלחמת השחרור, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור.
מצרים הגיעה למסקנה שאין לה יכולת להכריע את ישראל, ולכן היא בחרה במהלך שיש בו אומץ לב מדיני וחתמה על הסכם שלום. גם ירדן, נלחמה בנו, וניסתה להכריע אותנו, אבל הבינה מהר שאין לה שום סיכוי ובחרה בשלום. קיימות דוגמאות נוספות של מלחמות שבהם הצדדים הגיעו למסקנה לאחר מלחמות ממושכות שצריך להגיע להסכמי שלום.
כאשר מדובר באירגוני טרור, המצב שונה. דוגמאות רבות בעולם מוכיחות שמדינות בעלות עוצמות צבאיות, לא הכריעו אירגוני טרור ולאחר מכות צבאיות הם הצליחו ארגוני הטרור להשתקם, והמשיכו לפעול להטיל אימה, לזרוע פחד, לשבש חיים שלוים של אזרחים שלווים, לרצוח, להרוס, ולפגוע בסמלי שלטון.
הדרך היחידה שמנעה את המשך פעילותם הרצחנית של ארגוני טרור אלה הייתה הפיכתם ללא רלוונטיים בעקבות מאבק צבאי ובעיקר אזרחי. ישנן דוגמאות רבות מהעולם לאירגוני טרור שנאבקו בשלטון באמצעי חבלה, רצח, הרס והשמדה. הפ.ק.ק. הפועל בתורכיה, היונטה שפעל באנגולה, הטמילים, בסרילנקה, והבאסקים, בצפון אירלנד, הן דוגמאות למה שהתרחש שנים רבות בעולם. הקאתולים נלחמו נגד באדרמינהוף בגרמניה, הבריגדות האדומות נלחמו נגד ממשלת איטליה.
במרבית המקרים לא הייתה הכרעה צבאית. התוצאה של המאבק הצבאי הביאה לדיכוי זמני לטווח קצר או ארוך של אירגוני הגרילה, ובמקרים אחרים היו מי שבחרו בהפסקת הטרור מתוך החלטה שהדרך הרצחנית מיצתה את עצמה ולא הביאה לתוצאה שלה קיוו. אירגוני הטרור ממשיכים להאבק בנו ואינם בוחלים בשום אמצעי. חיזבאללה, חמאס, וג'יהאד אסלאמי, מנסים שנים רבות להשמיד אותנו.
אנחנו מנהלים נגדם מלחמות ומבצעים צבאיים, אך לאחר תקופה קצרה הם שוב מתחמשים ונערכים לסבב נוסף. האירועים שמתרחשים בימים האחרונים ברצועת עזה, שמשמעותם היא התקוממויות מקומיות של תושבים בעזה נגד חמאס, הן לדעתי התקווה להפלת שלטון חמאס ברצועה.
מה שתמרון קרקעי, מלחמה אווירית וימית ,יכולים לעשות, נגד מיטוט החמאס, יכולה לעשות טוב יותר התקוממות אזרחית של מאות אלפי תושבים. תושבי עזה מסוגלים להפיל את השלטון המושחת והטרוריסטי. התקוממות עממית נרחבת יכולה לשכנע המרצחים, סינוואר, דף, עיסא, להגיע למסקנה שטוב יעשו עם יקדמו מהלך רציני, להשבת החטופים וסיום שלטונם. אני מקווה שהתקוממות תורחב ותשיג את יעדי העם הפלסטיני היושב בעזה, שכל רצונו הוא לשוב הביתה, ולנהל חיי שיגרה.
גם פתרון כזה אפשרי בלבנון שם שולט רב המרצחים נסראללה, בדרך טרוריסטית ואכזרית על מדינת לבנון. על העם הלבנוני לאזור אומץ ולהתקומם נגד שלטון הטרור, ולאפשר לאזרחי עזה , חיים שלוים וסדירים במדינה הצפונית שמעוניינת בשלום כדוגמת השלום עם מצרים וירדן. שלושה וחצי חודשים אנחנו מנסים להכריע את חמאס ואת הג׳יהאד אסלאמי ברצועת עזה. הם שילמו על כך מחיר כבד מאוד.
אנחנו זוכים להצלחות, אך מבלי יכולת להכריע ולהגיע לראשי המרצחים. עלינו להשיב ובראשונה את כל החטופים הביתה. את כולם כמשימה לאומית עליונה, תמורת כל מחיר ואני מדגיש, כל מחיר.