תגובת נתניהו הייתה ש”ישראל פועלת נגד כל מפירי החוק בכל מקום ולכן אין מקום לצעדים חריגים בנדון”. סמוטריץ’ אמר כי “קמפיין אלימות המתנחלים הוא שקר אנטישמי שמפיצים אויבי ישראל”, ותגובה דומה השמיע גם בן גביר.
הממשל הלך צעד נוסף קדימה ופירט את מעשי הארבעה. חסדאי “יזם והוביל מהומה שכללה הצתת כלי רכב ומבנים, תקיפת אזרחים פלסטינים וגרימת נזק לרכוש בחווארה, שהביאה למותו של אזרח פלסטיני”. טנג’יל “היה מעורב בתקיפת חקלאים פלסטינים ופעילים ישראלים באבנים ובאלות”. זיכרמן “תקף ופצע פעילים ישראלים וכלי רכב בגדה המערבית, חסם אותם ברחוב וניסה לשבור חלונות של כלי רכב חולפים ובתוכם פעילים”. לוי “הוביל קבוצת מתנחלים שתקפו אזרחים פלסטינים ובדואים, איימו עליהם באלימות, שרפו את שדותיהם והרסו את רכושם”. הממשל ציין ש”חבילת הראיות עברה בחינה משפטית, כולל התבססות על ראיות ממספר רב של מקורות אמינים. הראיות יכולות לכלול דיווחים בתקשורת, מסמכים משפטיים, תיעוד של המעשים, הרשעות ומידע מודיעיני”.
משתמע כי הממשל מעריך שלמתנחלים השפעה רבה על אי־השקט ביו”ש ואינה סומכת על ישראל שתעצור זאת. לפני כשלושה שבועות העביר שב”כ התרעה אסטרטגית על המצב בשטחים ואפשרות להתקוממות אזרחית. נראה כי דבר לא נעשה, אחרת הממשל לא היה יוצא באזהרה כה חמורה.
לסיום שאלה מטרידה: היכן מערכת הביטחון, ובעיקר שב"כ, במניעת אלימות מתנחלים?
התרעות פיקוד העורף