ההצהרות הפומביות של נתניהו וביידן פוגעות במימוש מטרות המלחמה 

במטרה לשמור על הקואליציה והבייס, נתניהו וביידן מוציאים בתקשורת את המתחים שהיה עדיף ללבן מאחורי דלתות סגורות. הצהרות ביידן חסרות אחריות, אך על נתניהו להימנע מלאמץ מדיניות תגובה של "עין תחת עין"

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונלייןמעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
בנימין נתניהו במסר לג'ו ביידן (צילום: רועי אברהם /לע"מ) | צילום: רועי אברהם, לע"מ

את הפערים שקיימים ביניהם צריך ללבן מאחורי דלתות סגורות ולא בהצהרות ובהדלפות לאמצעי התקשורת. את המתח המזיק צריך לצמצם ולא להחריף. ישראל תלויה לגמרי בארצות הברית מבחינה צבאית, מדינית ודיפלומטית, ולכן על נתניהו מוטלת אחריות רבה יותר להימנע מתגובות של "עין תחת עין" מול מסרים ביקורתיים שהבית הלבן משדר.

יותר ויותר, נראה ששיקולי פנים בשתי המדינות והיבטים אישיים של היחסים בין ביידן לבין נתניהו, השתלטו על קביעת מדיניותם כלפי המלחמה. הבחירות לנשיאות, האופוזיציה לביידן בתוך מפלגתו על תמיכתו בישראל, בעיקר מצד מוסלמים, פרוגרסיביים וצעירים, ופיגוריו אחרי טראמפ בסקרים, משפיעים על מנהלי קמפיין הבחירות שלו שדורשים ממנו להיות יותר ביקורתי כלפי ישראל, ובעיקר מול נתניהו, שנחשב למנהיג שנוי מאד במחלוקת בארצות הברית.

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו בישיבת קבינט המלחמה בקריה באוקטובר אשתקד
ג'ו ביידן ובנימין נתניהו בישיבת קבינט המלחמה בקריה באוקטובר אשתקד | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

נראה שגם נתניהו מעדיף שיקולים פוליטיים של שימור הקואליציה הקיצונית שלו על פני עמדות שמתחייבות מהתפתחות המלחמה והמצב ההומניטרי בעזה, התערערות הלגיטימציה הבינלאומית, הן למלחמה והן לתמיכת ארצות הברית בישראל, וההסלמה הצבאית המסוכנת בחזית הצפונית.

ממשל ביידן ציפה שהמלחמה בעזה בעצימות גבוהה תסתיים לפני תחילת בחירות הפרימריז לנשיאות. היא אכן מצויה בשלב של עצימות נמוכה, אבל שלוש בעיות עיקריות עדיין עומדות במרכז המחלוקת בין הצדדים על המשך ניהול המלחמה.

קודם כל רפיח, שבה כנראה נמצאים ראשי החמאס, אבל גם יותר ממיליון ורבע עזתים שעברו לשם במצוות צה"ל מצפון הרצועה וממרכזה. ממשל ביידן חושש שפעולה צבאית ברפיח תגרום להרג רב של אזרחים. ישראל אומרת שאי אפשר יהיה לחסל את שלטון חמאס בלי השמדת ארבעת גדודי חמאס האחרונים שמצויים שם, ושלפני פעולה צבאית היא תדאג לפינוי האזרחים.

עזתים בעיר האוהלים ברפיח
עזתים בעיר האוהלים ברפיח | צילום: רויטרס

אמירתו של ביידן שרפיח היא "קו אדום" מבחינתו וכי אי אפשר יהיה להכיל את מותם של עוד 30,000 עזתים, הייתה מיותרת וחסרת אחריות. כך גם ההדלפות שאם ישראל תפעל ברפיח, הממשל יצמצם את אספקת הנשק וישקול שלא להטיל וטו על החלטה במועצת הביטחון שתדרוש הפסקת אש מיידית.

תקרית הסיוע בצפון הרצועה
תקרית הסיוע בצפון הרצועה | צילום: REUTERS TV via REUTERS/File Photo

ביידן החליט להצניח מזון מן האוויר ולבנות מזח זמני לאספקה מהים. המסר מהפעולות הללו הוא חוסר אמון בהתנהלות נתניהו ומדיניות לפיה אם ישראל לא עושה מה שהממשל חושב שהיא צריכה לעשות, ארצות הברית תחליף אותה, ושיש צורך דחוף להחליט על הגוף שיחליף את חמאס.

המשך שבי החטופים ושימור יכולת השליטה של חמאס סותרים את המטרות המוצהרות של ממשל ביידן. לעיתים נראה ששחרור החטופים יותר חשוב לביידן מאשר לנתניהו. לנתניהו נראה שלביידן יותר חשוב להבטיח ניצחון בבחירות מאשר ניצחון על חמאס. המשך המחלוקות מסכנות את הניצחון הנדרש על חמאס וציר הרשע של איראן, רוסיה וסין, שהוא חלק ממנו. צריך להפסיק את השיקולים הצרים וההתכתשויות הפומביות ולעשות מאמצים חשאיים לתאום ולניהול הצעדים הבאים במלחמה ובאזור.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
ג'ו ביידן
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף