לדבריו, הפער התהומי בין התגובה הרוסית לזו של אוקראינה משקף הלכה למעשה את העימות הגלובאלי והאזורי בין המחנה הפרו-אמריקני, לו שותפות ישראל ואוקראינה, לבין הציר הרדיקאלי, בהובלת איראן ובתמיכת רוסיה: "ההתייצבות הרוסית לצידה של איראן משקפת עליית מדרגה נוספת במערכת הקשרים ההדוקה שנרקמה בין מוסקבה לטהרן בשנתיים האחרונות בעקבות המלחמה באוקראינה. קשרים אלו באים לידי ביטוי בשיתופי הפעולה המדיניים, הביטחוניים והכלכליים הנרחבים בין שתי המדינות ובייחוד בתחום הצבאי", אמר.
"מאז קיץ 2022, איראן מעבירה לרוסיה כטב"מים תוקפים (עפ"י הערכות שונות מדובר באלפי כטב"מים), שמהווים מכפיל כוח משמעותי בפעילות של הצבא הרוסי באוקראינה ומשמשים, בין היתר, לתקיפות של מרכזי אוכלוסין ותשתיות אנרגיה. רוסיה אף בונה בשטחה, בסיוע איראני, מפעל לייצור אלפי כטב"מים, שאמור להיות מוכן ככל הנראה במהלך 2025. מעבר לכך, נמצאת על הפרק האפשרות שאיראן תספק לרוסיה טילים בליסטיים" - שיתף.
באשר לאינטרסים בין המדינות הסביר כי "בתמורה, רוסיה עשויה להתחיל בתקופה הקרובה במימוש העסקה להעברת מטוסי קרב מתקדמים מדגם SU-35 (מימוש העסקה נדחה עד כה מספר פעמים), לצד העברת יכולות טכנולוגיות וסיוע בתחומים רגישים אחרים (הגנה אווירית, לווינות וסייבר). מעבר לכך, השימוש שרוסיה עושה בכטב"מים האיראנים מאפשר למעשה לאיראן להסתייע באוקראינה, באופן ציני ואכזרי, כשדה ניסויים לשיפור היכולות המבצעיות, הטכנולוגיות וההפעלתיות של הכטב"מים, זאת באופן העלול להקשות על יכולת ההתמודדות של מדינות במזה"ת עם איומי הכטב"מים מצד איראן ובעלי בריתה במרחב".
"בראיית מוסקבה, המלחמה במזה"ת וההסלמה במתיחות האזורית משרתות אינטרסים אסטרטגיים רחבים. זאת בשל ההבנה כי הפניית הקשב האמריקנית והאירופאית לעבר המזה"ת, לצד הסיוע הצבאי המאסיבי של ארה"ב לישראל, פוגעים בתמיכה שהמערב מעניק לאוקראינה. יתרה מכך, ההסלמה האזורית, לצד המשך המלחמה באוקראינה, מעמיקים עוד יותר את הציר הרוסי-איראני ואת ההישענות של רוסיה ואיראן אחת על השנייה במגוון רחב של תחומים. התפתחות כזו טומנת בחובה משמעויות שליליות עבור ישראל, שכן סביר כי מעבר לשיפור היכולות האיראניות, רוסיה תנקוט יותר ויותר בגישה ביקורתית כלפי ישראל הן במישור הבילטראלי והן במוסדות בינלאומיים", הוסיף.
הוא חיזק ואמר כי צעד ראשון יכול להיות הזמנת הנשיא זלנסקי לבקר בישראל, לאחר שבזמנו נדחתה הצעתו להגיע למדינה זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה. אמנם מדובר בצעד בעל משמעות סמלית בעיקרו, אבל החשיבות נובעת מעצם קיום הביקור והמסר שהוא משדר בדבר התמיכה ההדדית של ישראל ואוקראינה זו בזו. בטווח הבינוני-ארוך, ולאחר שתסתיים המלחמה מול חמאס וחזבאללה, ישראל צריכה לבחון דרכים להעמקת הסיוע לאוקראינה במכלול רחב של תחומים.