עד כה החלק המהותי והאופרטיבי ביותר של הצווים התמקד בנושא הסיוע ההומניטרי והחובה של ישראל לאפשר את הכנסתו לעזה. הבקשות החוזרות של דרום אפריקה להוצאת צו שיורה על הפסקת הלחימה נדחו באופן עקבי. הפעם קיים חשש שבעקבות הפעילות של צה"ל ברפיח, ביהמ"ש הבינ"ל יענה לבקשת דרום אפריקה ויורה על הפסקת הלחימה ברפיח ואף מעבר לכך.
בשלב הזה חשוב לציין שעדיין לא ברור אם ביהמ"ש הבינ"ל אכן יורה על הפסקת הלחימה בצורה כלשהי והכל מבוסס על הערכות מוקדמות. אך ככל שאכן ינתן צו כזה, ממשלת ישראל תעמוד בפני צומת דרכים משמעותי במיוחד – היא תצטרך להחליט האם היא נענית להנחיה המחייבת של ביהמ"ש הבינ"ל או מפירה אותה. כמובן שהנוסח המדויק של הצווים ישפיע על ההחלטה הזו.
עצם קבלת הבקשה תהווה תקדים מצד ביהמ"ש הבינ"ל, שכן למרות שניתן בעבר צו שמורה לרוסיה להפסיק את הלחימה באוקראינה (צו שהיא סרבה ליישם), הנסיבות בהן הוצא הצו נגד רוסיה שונות באופן מהותי מהנסיבות של ישראל. רוסיה "הצדיקה" את המתקפה שלה נגד אוקראינה בטענת שווא שאוקראינה היא זו שמבצעת רצח-עם.
לעומת זאת, אין ויכוח אמיתי שעצם השימוש בכוח מצד ישראל כנגד חמאס נעשה על-בסיס הגנה עצמית חוקית ולגיטימית נגד אויב שתקף את ישראל בשביעי באוקטובר, ושעדיין ממשיך לתקוף, לאיים ולהחזיק את החטופים.
ככל שיתקבל צו המורה לישראל להפסיק את הלחימה ברפיח (או מעבר לכך), החלטה ישראלית לא לקיים את הצו הזה תוביל למערבולת משפטית ופוליטית שקשה לצפות כיצד ישראל תתמודד איתה. לביהמ"ש הבינ"ל אין מנגנוני אכיפה משל עצמו ולכן האופציה הראשונה והראשית תהיה דיון דחוף במועצת הביטחון, שם ישראל תזדקק, קרוב לוודאי, לוטו אמריקאי כדי לנטרל החלטה אופרטיבית שמחייבת את ישראל ליישם את הצו ולהפסיק את הלחימה. נוסח ההחלטה של מועצת הביטחון עשוי לטמון בחובו גם התייחסות לסנקציות על ישראל אם זו תמשיך בהפרת הצו.
בהנחה שארה"ב אכן תממש את זכות הוטו ותמנע את קבלת ההחלטה, הצעד הבא של הקהילה הבינ"ל תהיה התמודדות פרטנית של כל מדינה וכל ארגון אזורי, ובכלל זה האיחוד האירופאי, ביחסיהם עם ישראל. כבר בשלב הזה, טרם קבלת ההחלטה העדכנית של ביהמ"ש הבינ"ל ראינו איך מדינות ידידותיות לישראל מודיעות על הגבלת הסחר הבטחוני עמה. לדוגמה, בהולנד ההחלטה להפסיק למכור לישראל חלקי חילוף של מטוסי F-35 התקבלה בעקבות צו של ביהמ"ש (בניגוד לעמדת הממשלה), ובקנדה התקבלה החלטת ממשלה להפסיק מכירת נשק עתידית. ככל שישראל אכן תפר את הצווים של ביהמ"ש הבינ"ל אנחנו נראה כיצד המגבלות הללו מתרחבות למדינות נוספות, והמשמעות בפועל תהיה הגברת התלות הביטחונית של ישראל בארה"ב.
בתסריט הפסימי יותר, ניתן לצפות שהסנקציות הפרטניות שיוטלו על ישראל לא יעצרו בסחר בטחוני, אלא ישראל תהפוך גם ליעד של סנקציות נוספות בתחום הכלכלי, האקדמאי והספורטיבי. סנקציות כאלו יובילו לבידוד ישראל באופן קיצוני והיא (שוב) תוזכר בנשימה אחת עם רוסיה, כמדינות מוקצות. סנקציות כאלה עלולות להכניס את ישראל לסחרור כלכלי וחברתי משמעותי.
התרעות פיקוד העורף