השבוע שוב ראינו כיצד סניף בצלאל סמוטריץ' את איתמר בן גביר השתלט על הליכוד ועל בנימין נתניהו החלש. שר הביטחון היטיב להגדיר זאת בישיבת סיעת הליכוד: "אנחנו ממשיכי דרכו של בגין, לא של בן גביר". יואב גלנט, יולי אדלשטיין, מיקי זוהר, גילה גמליאל ואחרים הם הליכוד האמיתי. לא שלמה קרעי, טלי גוטליב וניסים ואטורי.
ראינו השבוע לאיזה שפל משפטי־בינלאומי נגררה מדינת ישראל בידי התובע הכללי בהאג, כפיל משודרג של מזכ"ל האו"ם – בריטי ששמו המלא, שימו לב, קארים אסד אחמד חאן. שום דבר כמובן לא מצדיק את היחס של העולם לישראל, אך חבל שנתניהו, בשם שרידותו, מאפשר לקיצונים מהקואליציה לשפוך שמן שעוזר להתפשטות המדורה.
מנתניהו ייצא גלנט למסיבת עיתונאים, לבד או עם אמיצים נוספים. מוּדע לגודל השעה ולצעד הדרמטי שאין ממנו דרך חזרה. צעד שידליק את השופרות והביביסטים – אך ייתן תקווה לשאר חלקי העם. בראשו יחלפו תמונות מסיפור חייו עד כה, כלוחם ללא חת, כמפקד השייטת, כמזכיר הצבאי של רה"מ אריאל שרון, כאלוף פיקוד הדרום, כמי שנבחר לרמטכ"ל ולבסוף לא כיהן, כשר הביטחון במלחמה המורכבת והארוכה בתולדות ישראל, שבמהלכה נאלץ להיאבק מול הראש שמעליו, במקום להקדיש את כל זמנו לניצחון.
בראשו יחלפו גם התמונות מיום הקמת הממשלה הנוראית הזו שנשלטת בידי אנשים קיצונים, בגלל ראש ממשלה שחושש שאותם קיצונים ישלחו אותו לאזרחות. לנגד עיניו יראה גלנט את השבר שגרמה לו המהפכה המשטרית שזממו נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן. שבר שעודד את אויבינו להרוג, לחטוף ולאנוס בנו ב־7 באוקטובר. או אז הוא יאסוף את עצמו להכרזה הדרמטית הבאה:
"אדוני ראש הממשלה, היום אני ניצב כאן מול פני האומה כשר הביטחון של מדינת ישראל, וכמי שנטל אחריות על מה שקרה כאן בתחום אחריותי מאז כניסתי לתפקיד. אני מישיר מבט אליך ואל תושבי ישראל, ובעיקר אל הלוחמות והלוחמים, המשפחות השכולות, החטופים ומשפחותיהם, הפצועים והמפונים, ואומר לך באופן גלוי וברור: אינך כשיר עוד לכהן כראש הממשלה.
"עשה חסד גדול עם המדינה האהובה שלנו ואזרחיה, עשה חסד לעצמך ולמשפחתך, הכרז על פרישתך עכשיו מהתפקיד. יש בליכוד אנשים טובים שיוכלו למלא את מקומך עד הבחירות, שיוכרזו מיד. על מנת שהודעתי זו לא תיתפס חלילה כמזימה פוליטית, אני מודיע מראש כי לא אבקש למלא את תפקידך עד הבחירות, ונכון לעכשיו איני יודע אם אבקש למלאו בעתיד. ביטחון מדינת ישראל בלבד מעסיק אותי ועומד לנגד עיניי".
גלנט עשה זאת ארבע פעמים. הפעם הראשונה לפני 7 באוקטובר, כאשר הזהיר פומבית ובאומץ שהמהפכה המשטרית והקרע שהיא גורמת בעם מסכנים את ביטחון המדינה. לצערנו הוכח שצדק. בפעם השנייה, כאשר שלח רמז פומבי עבה לראש הממשלה, ולפיו נשיאה באחריות היא מקור הסמכות, משמע נתניהו הוא הראשון שחייב לקחת אחריות, כפי שבעצמו דרש בזמנו מאהוד אולמרט.
גילוי נאות. אני מכיר מצוין את יואב גלנט מתוך עבודה משותפת איתו בעבר. אני יודע שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא ביטחון ישראל. המאמר הזה, ככל מאמריי, מבטא את דעתי האישית בלבד. ייתכן שגם גלנט ישלם מחיר מתוקף תפקידו, אף שאלמלא הוא היה שם כדי להגן עלינו מנתניהו - כנראה היינו היום במקום הרבה יותר רע. כעת הוא היחיד שיכול להוביל אותנו בכיוון הנכון, ולהירשם בדפי ההיסטוריה כמי שהציל את ישראל.
התרעות פיקוד העורף