המהומות אמש (שני) בבית ליד ועוד קודם לכן בבסיס שדה תימן הגיעו בעקבות מעצרם של חיילי המילואים בעקבות חשד להתעללות במחבל נוח'בה. אין שום וויכוח שאם במידה ומתעורר חשד לעבירה כזו או אחרת, על הרשויות לבצע את תפקידן ולהגיע לחקר האמת. אולם, דרך המעצר היא זו שהובילה לסערה שטרם ראינו עד כה והיום גם בצבא מודים שאכן זו הייתה טעות.
אפשר להתווכח עם המפגינים האם באמת היועמ"שית נקטה ביד רכה והאם הבחירה שלא לנקוף אצבע כנגד חלק מהמפגינים, ביניהם גם בכירים לשעבר, בגין אמירות מהן עולה ריח של הסתה לכאורה באמת הובילה לבסוף לפריצה המונית לבסיס צה"ל - אך עם דבר אחד קשה להתווכח, כשהחמיצות מבעבעת היא לבסוף תתפרץ בעוצמה לכל הכיוונים.
המפגינים מצביעים על ההבדלים בין המחאות בקפלן לבין המחאות בתקופת ההתנתקות. "על פייגלין הוטל עליו מאסר על תנאי על חסימת כביש ומה עם לזימי?", שאל אחד מהם. הציטוט שבלט מעל הכל היה זה של היועמ"שית שאמרה כי אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי. ומה המשותף לצמד הציטוטים - כנראה שבימין החליטו לאכול מאותה דייסה שאוכלים גם בשמאל ולא להתלכלך.
הזעם הלך וגבר דווקא בחודשים האחרונים. רבים מהם טענו כי נוסף לכל הבטן המלאה מהשנים האחרונות, התחושה כי הצבא השתמש באנשי המילואים וזרק, מה שרק הוסיף לתחושת החמיצות. "את בעלי העסקים חונקים, את הסטודנטים מכשילים, ולפוסט-טראומטיים קוראים משוגעים", תמצת אחד מהם. המילואים אינם שייכים לצד אחד, אבל זה אותו בקבוק תוסס שנוער במשך כמה שנים וכעת התפוצץ בזעם.
המהומות אמש חשפו את העצבים החשופים של הימין, אך גם כנראה את הבעיה הגדולה ביותר של המחנה - למרות שזו הממשלה הימנית ביותר מאז תולדות המדינה ולמרות שכנראה לא תהיה עוד כזו ממשלה, נבחרי הציבור של המחנה אינם מצליחים לממש את רצון הבוחר ואולי גם מעדיפים למצוא שעיר לעזאזל תורן בכדי לא לחטט בפצעים העמוקים ביותר.
הפריצה אמש לבסיסים הייתה רשומה באותיות של קידוש לבנה בשדה וגם הפעם במערכת הביטחון החמיצו ועשו את כל הטעויות כדי לתת לזעם להתפרץ. איני יודע אם הליך הזימון לחקירה היה מתבצע בכפפות של משי הוא לא היה מצית מהומה כפי שראינו אמש, אבל אני בטוח שכל שרשרת הטעויות שנעשתה במעצר היא ללא ספק שלומיאליות "לפי הספר".