בזמן כתיבת שורות אלה ממתינים אזרחי ישראל בחרדה למכה שתבוא מאיראן ומחיזבאללה, הצפון ממשיך לבעור, הפיגועים הרצחניים משתוללים, הלחימה בדרום נמרחת, ו־115 מאזרחי ישראל עדיין חטופים בידי חמאס כבר עשרה חודשים, סובלים מהתעללות ומצויים בסכנת מוות מתמדת. נראה כי מעולם לא היה מצבה הביטחוני של ישראל רע כל כך, והכאוס הזה קורה במשמרת של נתניהו. קשה להאמין כי ראש הממשלה שאחראי לאסון הגדול ביותר במדינת ישראל עדיין נותר על כיסאו, ולא רק שלא התפטר, אלא הוא מנהל את המלחמה באופן כושל להחריד, בהססנות אין קץ, בשליפות מהמותן וכשאינטרסים פוליטיים ואישיים צרים אינם זרים לו. ככה לא מכריעים טרור.
אם גם אחרי עשרה חודשים של מלחמה חמאס עדיין יורה אל עבר יישובי השפלה ועדיין שולט ברצועת עזה ללא עוררין, אין מנוס מלקבוע שנכון לרגע זה, על אף ההישגים הטקטיים האדירים של צה”ל, כשלנו במבחן התוצאה ויש לחשב מסלול מחדש.
ההחמצה הגדולה היא בתרגום הישגי צה”ל לניצחון מדיני ולהחלפת השלטון האזרחי ברצועה, מה שהיה ממגר את כוחו הצבאי של חמאס או לפחות פוגע בו קשה. סירובו של נתניהו לדבר על היום שאחרי ולהכניס לרצועה פלסטינים מתונים וכוחות ערביים ובינלאומיים הוא מה שהביא להשארת שלטונו של חמאס ולצורך במבצע נוסף בעתיד הקרוב. גם ניהולה הכושל של המלחמה שנפתחה בעצימות גבוהה מאוד, אך רק בצפון הרצועה ולא גם ברפיח ובציר פילדלפי, מנע מאיתנו הישג גדול עוד יותר. הססנותו של נתניהו הביאה לכך שרק כמה חודשים מתוך עשרת חודשי הלחימה עד כה היו עצימים באמת.
ב־2002 הוביל שרון את מבצע "חומת מגן" וב־43 ימים הנחית מכה אדירה על הטרור במרבית הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון. אלא שאפילו אחרי מבצע מוצלח ביותר, בטרור יש לטפל כל העת - לכסח את הדשא, כך שהצהרה על “ניצחון מוחלט” היא הונאה, גימיק שיווקי שקוף וזול וזריית חול בעיני הציבור.
על רקע כל אלה בולט כאמור הפספוס האדיר של הכרעת שלטונו האזרחי של חמאס, ומתוך ההנחה שיידרשו עוד פעולות רבות לחיסולו, לא הגיוני ולא מוסרי לעכב את עסקת החטופים בתואנה הזו.
בימים האחרונים בולטת בדף המסרים הביביסטי ההתעקשות על ההישארות בציר פילדלפי. כאמור, ציר פילדלפי חשוב מאין כמותו וחבל שלא נתפס בהתחלת המלחמה, אלא שיש לזכור שבמשך 15 שנות כהונתו של נתניהו מאז 2009, הוא לא נקף אצבע כדי להשתלט מחדש על הציר והיה עסוק בשקט המזויף שקנה מול חמאס במזוודות הדולרים שהעביר מקטאר ובהימנעות מחיסולו של סינוואר.
גם כפיות הטובה כלפי ביידן לא מוסיפה למצבנו הביטחוני, ובעוד הנשיא האמריקאי יוצא מגדרו כדי להגן עלינו, נתניהו ממשיך לתקוע לו אצבע בעין לצרכים פוליטיים נחותים לטובת הבייס. נתניהו מתחזק את הכאוס ונראה שהוא מעדיף את בן גביר, את סמוטריץ’ ואת שרידות ממשלתו על פני טובת כלל הציבור.
התרעות פיקוד העורף