חתיכת שבוע עבר עלינו, שהייתי נותן לו שתי כותרות. הראשונה - גוליבר בארץ הגמדים, והכוונה כמובן, לדרך המזהירה והמדהימה שנתניהו טיפל במשבר ההתפטרות של ליברמן משר הביטחון. מה שמביא אותנו מיד לכותרת השנייה, שהפרשנים, ובמיוחד, כל אלה שלא אוהבים את נתניהו, מיד, בצהלה, הודיעו לנו על בחירות בסוף חודש מרץ. הודיעו לנו כבר שהממשלה התפוררה ושלא ניתן לתחזק קואליציה עם 61 ח"כים שתומכים בה, ושוב, כרגיל, התגלו במלוא אפסותם, שבדרך אפסות נוספת התגלתה, והיא שכל הפרשנים, ללא יוצא מן הכלל, ניסו להסביר לנו עד הנאום של נתניהו, מדוע הוא לא רוצה בתיק הביטחון. מדוע לא מעט מראשי הממשלה היו שרי ביטחון וראש ממשלה ביחד, ושהוא לא רוצה את זה, וסולד מכך, ושהוא ימנה מישהו אחר לתפקיד.
אבל בואו נחזור רגע למשבר. ובכן, התפטרותו של ליברמן היתה צודקת במאת האחוזים. ליברמן הצביע על המחדלים הקשים והבלתי נסבלים של הטיפול של המטכ"ל והממשלה, ובראש ובראשונה ראש הממשלה, מול הטרור החמאסי המשתולל, שפוגע ללא הרף בגדר, החודר מעבר לגדר - ועוד. כולנו חיים בארץ, כולנו יודעים במה מדובר.
ולכן, כששר הביטחון מרגיש שהוא מנוטרל, ושיש צבת שפועלת מעליו, לא נותר לו אלא להתפטר, שאם לא כן, הוא הופך להיות שותף מלא לכל המחדלים שהוא מתריע עליהם, ואז יאמרו בצדק שאם הוא לא מתפטר, הוא רק רוצה להמשיך ולהחזיק בכיסא שר הביטחון, וחרף המחדלים שהוא מצביע עליהם הוא נשאר בממשלה. כל מה שליברמן אמר ועשה, היה נכון וצודק.
בגלל זה, במעמד ההתפטרות, הוא הודיע שיש לפזר את הכנסת וללכת לבחירות, זה היה נראה שהוא מכתיב את סדר היום. לא אף זו, אלא שהודיעו, לא זמן רב לאחר מכן בנט ושקד, שהם עומדים למסור הודעה חשובה למחרת היום. ומה שקרה הוא ששוב התגלו הפרשנים, ובעיקר הנתניהו-פוביומטיים, שהודיעו שבמאת האחוזים הם יודיעו על התפטרותם, ואז שהולכים לבחירות.
התרעות פיקוד העורף