חוסר התחשבות בהיסטוריה העדתית העדינה של לבנון, וחוסר הבנה של הדקויות שלפיהן התנהלו החיים הפוליטיים והחברתיים במדינה במשך דורות, היו ביסוד הטעויות שביצענו במלחמת לבנון הראשונה. נראה לי שאנחנו בדרך לעשות את אותן הטעויות.
הצמרת הישראלית מתחרה בינה לבין עצמה מי יתבטא ביתר חריפות כלפי המדינה השכנה. הדוברים איימו בתקיפת תשתיות, או כמו שאמר שגרירנו באו"ם בדיון מיוחד במועצת הביטחון בנושא מנהרות הטרור: “אם חיזבאללה יעז לתקוף את ישראל - נקבור אותו בחורבות שיביא על לבנון״. לא רק שאיומים אלה אינם ישימים, הם גם מזיקים.
לגיטימי ואף נכון לומר שלבנון, כמדינה ריבונית, אחראית על הנעשה בתוך שטחה. לגיטימי גם לתבוע ממנה לפעול לפי אמת מידה זו. אבל לאיים עליה בהרס כי חיזבאללה מנצל את חולשתה לא ייטיב איתנו. דעת הקהל העולמית לא תסבול זאת והידידות שלנו בעולם לא יעמדו לצדנו למראה ההרס וסבל האוכלוסייה.
חיזבאללה הוא ארגון טרור ואויב שלנו. נכון מצדנו להתייחס אליו ככזה, וגם לפגוע בו בעת הצורך. העולם יבין זאת משום שמדינות רבות הכריזו עליו כארגון טרור וגם אינן מרוצות ממה שהוא מחולל ללבנון.
גם רוב הקבוצות העדתיות בתוך לבנון, שיוצרות מרקם חברתי עדין במיוחד, רואות בהתנהלות הארגון סכנה ממשית לקיומה של המדינה. המחנה הדרוזי בהנהגת וליד ג׳ונבלאט, הכוחות של סמיר ג׳עג׳ע, הפלנגות של סאמי ג׳ומאייל ומחנה אלמוסתקבל של סעד אל־חרירי - כולם רואים בחיזבאללה גורם שלילי וחוששים לגורל ארצם. ככל שנחזק את העדות הללו, כך תקטן השפעת חיזבאללה. אם נממש את האיום שלנו להרוס את התשתיות בלבנון, נדחף במו ידינו את העדות הללו ישר לזרועות חיזבאללה, והן ייאלצו להביע תמיכה בו וב"גבורתו״ על הגנת המולדת.
ישראל חייבת להבין את הדקויות הללו, ובהתאם להן לפעול לחיזוק מגמת אנטי־חיזבאללה הקיימת בתוך לבנון. מדובר, כידוע, בארגון בעל מטרות עוינות כלפינו. עימות מולו יתקבל בהבנה על ידי הגורמים הפנים לבנונים וגם על ידי הקהילה הבינלאומית. איום בתגובה מוחצת כלפיו הוא אכן לגיטימי. לא כך התגובה הקשה שאנו מפנים אל עבר השלטון המרכזי בלבנון.
הבנת הדקויות פירושה הבנת הקשיים הפנים־לבנוניים הקיימים. הבנת הדקויות פירושה גיוס הכוחות המתנגדים לחיזבאללה כדי להחלישו ולאפשר לנו להכות בו קשות - אם אכן יממש את איומיו נגדנו.
הכותב הוא מרצה במרכז הבינתחומי, לשעבר שגריר במצרים ובמוסדות האו"ם בז'נבה