שמענו היום את הידיעה המצערת על הטרגדיה שאירעה למטיילים ישראלים בדרום צ'ילה, שבה נהרגו שתי מטיילות ונפצעו עוד 14. התאונה התרחשה על נהר סראנו, סמוך לשמורת הטבע המפורסמת ביותר בצ'ילה - טורס דל פיינה (Torres del Paine), בחלק הדרומי ביותר של חבל הארץ הידוע בשם פטגוניה.
פטגוניה הוא למעשה החלק הדרומי ביותר של ארגנטינה וצ'ילה - הקונוס הדרומי של דרום אמריקה. הוא כולל את הנתח הדרומי ביותר של שרשרת הרי האנדים המתרוממים לאורך חוף האוקיינוס השקט, וממזרח להם - ערבה עצומה, צחיחה ושוממה, שמגיעה עד האוקיינוס האטלנטי.
זהו אחד האזורים הנידחים בעולם. הוא דליל מאוד באוכלוסייה, אבל עם זאת - מלא בתיירים מכל העולם, וגם מישראל. הסיבה לפופולריות של האזור בקרב מטיילים היא הנופים הבתוליים הייחודיים, במיוחד באזורים ההרריים לאורך האנדים.
תנאים אקלימיים ייחודיים הביאו לכך שבין פסגות האנדים בפטגוניה נוצר מצבור הקרח השלישי בגודלו בעולם, אחרי אנטרקטיקה וגרינלנד. זהו שדה קרח בשטח של 75% משטחה של מדינת ישראל, שממנו גולשים עשרות קרחונים אל האוקיינוס ואל אגמים שונים באזור ויוצרים נופים עוצרי נשימה של לשונות קרח באורך עשרות קילומטרים, אגמים ונהרות בשלל צבעים ועמקים אדירים מוקפים הרים מושלגים.
אחת מפסגות הטיול בפטגוניה היא הפארק הלאומי המדובר - טורס דל פיינה. בשמורה זו, סמוך לאזור הקרחונים, מתנשא גוש הרים גבוה יותר ונפרד מבחינה גיאולוגית מהרי האנדים. הנוף דרמטי במיוחד - צוקי גרניט בגובה של יותר מאלפיים מטר, פסגות שחורות מכוסות קרח לבן, ומסביב - אגמי כחול, תכלת וטורקיז, נהרות שוצפים, בעלי חיים וצמחייה ייחודיים.
הפארק פופולרי מאוד בקרוב תרמילאים, שנוהגים לטייל בו במסגרת טרק שאורך בין חמישה לעשרה ימים בגוש ההרים הייחודי, וכן בקרב מטיילים במסגרת טיולים מאורגנים, שלרוב שוהים בפארק כיומיים ומטיילים בטבעת חיצונית יותר.
אחת הדרכים להיכנס לפארק היא באמצעות סירת מנוע, כמו זו שהייתה מעורבת בתאונה. חשוב לציין כי זוהי דרך מקובלת, המבוצעת על ידי צוות מקומי מקצועי, ומוזמנת על ידי רוב חברות הטיולים בארץ ובעולם, ולא ידועה כמסוכנת במיוחד. המטיילים מצטרפים לשיט על ספינה או סירת קטמרן גדולה לאורך אחד הפיורדים באזור, ובקצה הפיורד עולים על סירות המנוע המיועדות ל־16 נוסעים, ואיתן מפליגים במעלה נהר סראנו, המנקז את אגמי הפארק אל הפיורד.
לקראת סוף המסלול, מגיעים למפל באמצע הנהר, שאותו לא ניתן לעבור בסירה, ושם המטיילים יורדים אל הגדה ועוברים ברגל לצדו השני של המפל, שם מחכה להם סירה נוספת לחלק האחרון של השיט, שמסתיים בכניסה לשמורה. מדובר בחוויה מיוחדת ומרגשת, בזכות השיט המהיר, הנוף ההררי לאורך הנהר שאינו מיושב כלל, ובזכות גוש ההרים היפהפה של הפארק, הנחשף לאט־לאט לעיני המטיילים במהלך השיט.
אינני בקיא בפרטי התאונה. כנראה היא אירעה בסוף החלק הראשון, ליד המפל, בגלל טעות אנוש נקודתית של הסקיפר המקומי. בכל אופן, זהו אירוע מצער מאוד. לבי קודם כל עם משפחות ההרוגות ועם הפצועים. עם זאת, מוקדם לקפוץ למסקנות.
אחרי מקרים כאלה, יש הממהרים לציין את הסכנות הטמונות בטיול בחו"ל ולהזכיר תאונות אחרות שאירעו למטיילים ישראלים ברחבי העולם. על כך אני מעוניין להוסיף בנימה אישית, כי תאונות קרו ויקרו תמיד, גם בארץ, ליד הבית, וגם בפעילויות שנחשבות פחות אתגריות. חשוב לזכור שעשרות אלפי ישראלים מטיילים באזורים אלה כל שנה, משתתפים בפעילויות כאלה ודומות, וחוזרים מרוצים ועמוסי חוויות.
הכותב הוא מדריך טיולים בדרום אמריקה