לא הייתי צריך לרדת אתמול עם גרייב במעלית בסמי עופר ולקבל ממנו הכרה בכך שערן זהבי נתן אמש הצגה גדולה מזו של ברקוביץ'. למעשה, את ההצגה הגדולה ביותר של שחקן ישראלי במדים הלאומיים. אין אחד באצטדיון, כולל אנדי הרצוג שחטף מברקו את החמישייה, שלא אמר זאת.
צריך לחזור ולהדגיש: ערן זהבי הוא גדול שחקני הדור הנוכחי. הקילינג אינסטינקט שלו שווה ערך לזה של מסי ורונאלדו, אם כי מול יריבות נוחות בהרבה, ועדיין: אם זה בישראל, בבאזל, בסין או נגד אוסטריה בסמי עופר, ערן זהבי בא לעבוד ולתת את שלו. אי אפשר לתת 200 גולים בחמש שנים ולא להיות מפלצת. והוא מפלצת.
בלי זהבי (וגם הרוש), נבחרת ישראל הייתה חוטפת אתמול חמישייה. זהבי הצליח לעשות את מה שעשה במכבי ת"א בקמפיין העלייה לליגת האלופות - הוא פשוט ביטל לבדו את ההבדל ויצר פער משל עצמו. במונחים אירופיים – ועל זה לועגים לו מקטרגיו – הוא קבע אתמול עובדה: ישראל מועמדת לעלות ליורו 2020. אם זה ימשיך כמו הקמפיין ההוא של מכבי, זה עוד ייגמר ככה. נכון, הסלובנים לא ידעו מי הוא, והאוסטרים לא הבינו מאיפה הוא בא להם, אבל הפולנים כבר ינסו לעשות ממנו קציצות. ובכל זאת, אם הרצוג, הנבחרת, או המדינה, חושבים שאפשר לשים את הנבחרת על הגב שלו, אז צריך לזכור: רק מסי הוא חייזר, זהבי הוא עדיין בן אדם.
עד נובמבר האחרון היו לזהבי שישה שערים בכמעט 40 הופעות. בארבע ההופעות מאז הוא כבש עוד שישה שערים. המספרים שלו – 268 שערים בקריירה - משתנים מדי שבוע. מי שלא הבין עד עכשיו כמה הוא גדול – בגלל מכלול של דברים שבראשם הישירות המוחצנת שלו – הבין את זה אתמול.
אם זהבי עשה מהלימון לימונדה, הרוש עשה ממנו ריבה. לשחק בלי הגנה בחלק מאוד גדול של המחצית הראשונה, מול עמודי מתח גבוה, היה גדול על כל נבחרת, בטח נבחרת ישראל. צריך להבין, בניגוד
ל־0-5, שם הביסה ישראל שרידים של כדורגל אוסטרי, הנבחרת האוסטרית שהגיעה אתמול לחיפה עשתה זאת עם חלק קדמי מפחיד, כולל משחק אגפים משובח, וארנאוטוביץ' אחד שניער את הבלמים הישראלים כמו גוליבר את הליליפוטים. מאז בוני גינצבורג בבראנקיה לא ראיתי שוער נבחרת שפשוט עוצר שערים בטוחים במפגן הצלות מרשים. ועדיין חטפנו שניים ויכולנו לחטוף יותר, אלמלא טהא הציל מהקו.
אפשר לחפש עד מחר בלמים, לא נמצא. לא דגני, ששיחק כבלם שמאלי במשך 75 דקות אף שהוא מגן ימני במקור, לא שרן ייני שהוא בחור מדהים אבל אין לו פיגורה של בלם, וגם לא אם נחזיר את בנאדו ושלח מפרישה. המסר הוא פשוט והוא מכוון למאמני ילדים: ילד שלא רוצה לשחק בלם, אלא חלוץ, שיחפש חוג אחר. אם לא תדרשו מילדים לשחק בלמים, הם לא יהיו בלמים. דוד פרימו, גדול שחקני ההגנה של ישראל בכל הזמנים, סיפר לי פעם שכשהיה ילד בהפועל ת"א חטף סטירה מהמאמן מוסטה פוליאקוב, כיוון שהתעקש לכדרר ולחפש את השער. אין תהילה גדולה יותר מניצחון, ואותה משיגה קבוצה: שוער, בלמים, קשרים וחלוצים.
התרעות פיקוד העורף