בטרם נפתח מסע הבחירות, עוד לפני שנקבעו סופית הרשימות המתמודדות לכנסת והרכבן, פעלתי למיזוג בין בני גנץ ומפלגת העבודה לרשימה אחת. אני כבר עשר שנים מחוץ לחיים הפוליטיים, אבל האמנתי שצריך לעשות מעשה. מבחינתי זה היה השילוב הנכון והנחוץ, מבחינה אלקטורלית ותפיסתית כאחד.


לצערי, לא הצלחתי. הרמטכ"ל לשעבר העדיף לבסוף את המיזוג עם בוגי יעלון וחבריו, אנשי ימין מובהקים, שנמנו בעבר עם צוותו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו.



רבים באים אלי היום לדרוש בעצתי כיצד להצביע בבחירות שיתקיימו מחר. הם מתלבטים בין רצונם העז להחליף את נתניהו בגנץ, שאף אני רוחש לו חיבה והערכה, לבין נאמנותם לדרכה של תנועת העבודה והרצון להכניס לכנסת את הנבחרת הפרלמנטרית המעולה בראשות אבי גבאי. מה אני משיב להם? הצביעו עבודה.



עדיין לא ברור כרגע מי מבין השניים, גנץ או נתניהו, ירכיב את הממשלה הבאה. ייתכן כי למרות הכל, יצליח ראש הממשלה המכהן להרכיב ממשלת ימין קיצוני וחרדים, ממשלה שתהיה בשבי מפלגות הימין הקטנות. מי יעמוד אז מולו? האם יעלון, צבי האוזר ויועז הנדל יצביעו נגד צעדי סיפוח של השטחים? הרי יעלון, שהצהיר כי צריך להביא ליהודה ושומרון עוד מיליון מתנחלים, קיבל חופש הצבעה בנושאים המדיניים.



לצורך חישוב הגוש שלא רק מתנגד אישית לנתניהו אלא גם למדיניותו, אי אפשר לכלול את אנשי הימין ברשימת כחול לבן. הם יהיו עם שלטון הימין. אם גנץ ירכיב את הממשלה הבאה, ולזה אני מייחל, נשאלת שאלה אחרת: מי יהיו שותפיו? מי יישב איתו בקבינט בעת הכרעות מדיניות וביטחוניות גורליות? חשוב שיהיה בממשלתו כוח פוליטי משמעותי המחויב לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים ולמדיניות חברתית סוציאל-דמוקרטית מובהקת. האתגרים החברתיים שיעמדו בפני הממשלה הבאה אינם נופלים בחשיבותם מאלה המדיניים. ככל שיהיו בממשלה יותר לוחמים חברתיים מסוגו של איציק שמולי, כך ההחלטות שלה ייטיבו עם השכבות החלשות והפריפריה.



אני מאמין כי מפלגה שהציבה במקום השני ברשימתה את טל רוסו, מי שהיה מפקד מפקדת העומק, האחראית על פעולות צה"ל במעגל הרחוק, לא תהיה צמחונית ורפה באשר לטיפול בנושא האיראני.



ההחלטה של נשיא המדינה רובי ריבלין על זהות המועמד שירכיב את הממשלה הבאה תתקבל בסופו של דבר על ידי מספר המתנגדים לו, מה שנקרא גוש חוסם .זו התשובה גם לאלה שסילוקו של נתניהו הוא עבורם השיקול הרגשי המכריע כרגע, ולא מי שיבוא אחריו. למתלבטים אני מציע, אפוא, תשובה שתאפשר להם להביט במראה ביום שאחרי הבחירות בכל מצב – להצביע עבודה. 



הכותב כיהן בעבר כשר מטעם מפלגת העבודה